ציד דגים מלוחים
הדג מלוח (הערינג) משכנו בחופי הצפון סמוך לציר הצפוני, והם עצומים במספר מכל דגי הים הנודעים לנו עד עתה. בראשית ימי האביב אחרי אשר יחל הקרח הנורא להלוך מחס, יקומו מטילי הביצים (ראגנער) ממקום תחנותם, ויעלו המונים המונים על פני הימים לשוט אל חוף נארווערגען. בימי קיץ וחורף יסעו הנותרים אחריהם לארצות האללאנד, פֿינלאנד, נארווערגען, ושוועדען; דרך מסעם הוא תמיד מצפון לדרום.
בנסוע דגים המלוחים יתאספו ויתקבצו יחד בתמונת משולש, כדמות האווזים הפראים הפורחים ג"כ במשולש, ועל צבאם ובראשם יסעו קלי המשוט הממהרים לשחות ולעבור ארחות ימים, המה יחצו את דכיי תהומות לשנים, והמים יבקעו נא לפניהם מזה ומזה.
בחודש פעברואר יסעו הדיגים אל איי הים לקראת דגי הערינג, והכינו את אשר יביאו עמהם צידה לדרך, מעט לחם מעט בשר, כי קרוב היום, בו ממרחק יבוא לחמם על פני המים, גם מכמורות ומצודות וכל כלי זעמם יקחו עמהם למען לא יבצר מהם מחוט ועד שרוך נעל. אחרי בואם באניות אל מחוז חפצם, ישכרו להם הדיגים בתים לשבת, ויתחלקו למפלגות ולחברות, לכל חברה יפול חבל האי בנחלה, בו יפרשו את רשתם ויעמדו על המשמר, איש לא יסיג את גבול רעהו, ולא יפרוש את רשתו באחוזת אחיו, כי אם צעוק יצעק הנרדף אל שכניו, שמוע ישמעו צעקתו, ויסרו עושקיו שבע על חטאתם.
החודש הנ"ל הוא מועד הקציר לשוכני חוף ימים, ואליו ישברו לתת להם אכלם דבר יום ביומו לשנה תמימה, בחדש הזה יבואו דגים מלוחים כארבה לרוב, גם יפים ובריאים וטובים ומשובחים בטעמם יותר מכל האחרים. לכן יצודום בטרם הרחיקם ממקום מולדתם ימים רבים, בטרם יפול בשרם מטורח הדרך, כי כאשר יתרחקו ממקום מולדתם כן יפלו מבשרם וכן ירזו ויכחשו; והמה פרים ורבים יותר מכל דגי הים, כי יותר ממה שיצודו מהם בני האדם, יאכלו מהם הדגים הגדולים אשר בים לאלפים ולרבבות.
דיג אחד יעמוד תמיד על המצפה לראות מאין יבוא לחמו, תוחלתו לא תכזב ותקותו למפח נפש לא תהי, כי בוא יבואו דגים המלוחים לא יאחרו, עוד זה מחכה ומצפה ועיניו כלות כל היום, והנה ממרחק יזהירו פני המים כעין התכלת (היממעלבללויא), גם פני השומר יזהירו ויצהלו כשמחת בקציר, כי מראה התכלת ההוא הנראה על פני המים, הוא מראה דגים מלוחים אשר כהרים וגבעות יתראה לעיני הרואה בלב ימים. ומה נאוו על ההרים רגלי המבשרים, הם התנינים הגדולים (וואלפישע) אשר כעב קל יעופו וירחפו על פני תהום סביבות המחנה לשלול שלל מהם ולבוז בז, פעם ירימו ראש למעלה ככרמל, פעם ירדו במצולות כמו אבן, בין כה וכה והדיגים ירדו באניות, ויסובבו את המחנה לגרשם אל שפת הים; ככה יאלצו הדגים לברוח אל המקום אשר נשאר פתוח לפניהם, כי אין לנטות ימין ושמאל; והם לא ידעו ולא יבינו, כי מפתח ההוא תפתח הרעה, ועל ידו יגיעו עד שערי מות, צר להם מפני התנינים הרודפים אותם מעבר מזה ומפני הדיגים מקצה מזה, יבקשו להם מנוס ומחסה בקרבת החוף אשר ישאר פתוח לרוחה לאמר: המלטו נא שמה! וכאשר יבואו שמה, אחור לא ישובו עוד. כי רשת פרושה להם מאחריהם, וכדגים שנאחזים במצודה הם יחדיו. אחרי הלכדם בין המצרים תרבה המהומה והמבוכה בין דגים המלוחים; איש את רעהו ידחקו, ואיש את קרובו ידיקו ירקעו כטיט חוצות, עד כי ירבה מספר המתים על ידי הלחץ והדחק, ממספר הדגים הנאחזים ביד אדם, בעת המהומה הזאת ירחק הדייג מהם, ושומר את נפשו, כי לא פעם ולא שתים יקרה, אשר הדגים ינוסו אל תחת האניה, ובהתקבצם שם לרוב, יתיצבו כמו נד בלב יד, וירימו את האניה כאמתים על פני המים, ויהפכו את הקערה על פיה. אסון כזה קרה פעמים רבות לצודי דגים, אשר חרפו את נפשם למות ולא ראו את השואה והאסון אשר פתאום באה עליהם.
מי לא יתפלא לראות שמה הדייג עובר בסירות דוגה עושה מלאכתו בלב ימים! ימלא בשכות עורי הדגים (הערינג) השוחים במצולות ים באני שיט ערוך למלחמה, לשוא יחפזו זנביהם וסנפיריהם, לריק ירתיחו הים כמרקחה, לחנם יחושו לברוח, ואחריהם יאירו נתיב תהום, הרי קרח זרקו בם שיבה, מאדם בנחלי דם אשר ממפלי בשרם יזרומו. הדייג ירדפם לרגל המלאכה עד כי אפס כחם וימותו, אזי ימשכו אותם בחכה אל שפת הים, שמה אחוזת מרעיו יקדמו פניהם בתרועת שמחה, יכרו עליהם חברים, יאכלו וישבעו מבשרם, גם יאספו וירויחו כסף רב על ידם.
אחרי אשר נמלאה האניה מדגים המלוחים, יבואו מוציאי הדגים המחכים על היבשה. פה יעמדו הכן אנשים רבים לשאת בכתף, בסלים, ובעגלות קטנות את הדגים אל בית המלאכה וההכנה, שם ישבו עושי המבוכה כשתילי זיתים סביב לשלחן, ולאיש איש תער שלופה בידו, נטויה על דגים המלוחים, לחצות את צוארם, לרחוץ אותם באגנות ולנקותם מכל חלאה. אחרי הכבס ואחרי הורקו ושוטפו במים, יובאו הדגים אל בית אחר, לזרות עליהם מלח הרבה, עד אשר שכבת המלח תהיה כסותם כשלג על פני הארץ; ולולא זאת כי אז יבאשו ורקב יבוא בבשרם. ככלות כל אלה, ינשאו הדגים המלוחים לתוך חביות עשרים ככר לאחת, ובכן יעבירו אותם עובר לסוחר לכל קצוי תבל. למספר דגים המלוחים הנאחזים מדי שנה בשנה אין ערוך. ואם נעלה על לבנו, כי לפי ערך חוקרי הטבע יעלה מספר גרגרי הביצים (ראגען) הנמצאים בדג מלוח אחד לששים אלף, אז לא יפלא בעינינו כי יפרו וידגו לאין ספורות, עד אשר בכל שנה ושנה ימכרו כארבעה מאות אלף חביות דגים מלוחים. ענגלאנד לבדה תשלח מימים ימימה אלף ומאתים אניות לצוד ציד דגים המלוחים (הערינג), האללאנד – כל כבוד עשרה מציד דגים המלוחים בא לה; והיא החלה בתחלה לעשות מקנה וקנין בדגים המלוחים עוד בשנת 1164, לדגי האללאנד יתר שאת על דגי עמים אחרים, יען אנשיה אנשי תבונות וישכילו במלאכת המליחה ונקיה משאר אחיהם, גם לא ישימו את הדגים המלוחים בחביות מעצי ברוש (טאננע פֿיכטע) הנותן טעם לפגם בדגים המלוחים, כי אם בחביות (טאננען) מעצי אלון (אייכע) הקשה כאבן ולא ישנה את טעמו לנצח.
מי חכם רואה כל אלה, ופיהו לא יגיד תהלת הטבע השומר עצת יה, נדיבות יעץ להשאיר ברכה גם לארץ גזרה אשר שמה אין עץ ואין דשא, ויברא שמה דגים לרוב לכלכל בם את האדם ואת ביתו, למען ירא ויבין חסדי ה', כי לא ידח ממנו נדח, וישגבהו ישע באשר הוא שם, ותיקר בעיני נחלתו אשר בחר לשבתו שם. במה יקדם האדם לאלהי מרום אשר שלח לפניו מלאכי הטבע לעשות עמו טוב וחסד כל הימים: בכל מקום אשר אוה האדם לשבת, יעבור לפניו הטבע להכין שבר לו ולביתו, גם בארצות הקרח בירכתי צפון, אשר שמה אין אביב ואין סתיו, גם שם לא עזב הטבע את האדם לשחת, ויורהו להכין לו מאכל ומשתה על פי תיקון מלאכה אשר יעשה באחד ממיני הבר הנפוץ על פני כל הארץ, כי מקצה הארץ ועד קצה אין מקום אשר לא יצלח שמה אחד ממיני הבר, או יצודו צידת דגים מלוחים ובהמה יכלכל את ביתו, גם לבהמה יכלכלו בעליה בדגים לחים או יבשים, והיא תהיה בריאת בשר וטובת תואר. האח מה גדלו מעשיך ה'! אמרת למצולה, ותדשא דשא, צוית לסופה וסערה ותקצורנה תבואותיה, להכין בארצות צפון מזון ומחיה לאדם ובהמה רכה. כמה גדולים מעשה אלהינו, הזן את העולם כלו בטובו, ומכין לבני האדם מאכלים טובים מקצוי ארץ וים רחוקים.
מרדכי אליעזר לנדא
"הצפירה", שנה שישית, מס' 33, 2 בספטמבר 1879, עמ' 5-6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 