מערכה ימית חשובה
(מהסוכנות הגרמנית הרשמית „וולף“)
בגליון יום אתמול כתבנו, כי לא הגיעו מברקים חדשים מאת הציר הגרמני. ואולם, בשעה אחת אחרי הצהרים הדביקו הגרמנים, באולם הקריאה שלהם אשר סדרו במקום שהיה קודם הדאר הגרמני, מברק שהגיע להם מהסוכנות העותמנית הכללית (הגרמנית) שבקושטא, וזו לשונו:
סוכנות „וולף“ (שהיא הסוכנות הגרמנית הרשמית) מודיעה שלפי מברקי הסוכנות רויטר היתה פגישה ימית בין צי גרמני וצי אנגלי ליד איי פלקלנד (איים השייכים לאנגליה, באוקינוס האטלנטי, בדרום אמריקה). אניות-המלחמה הגרמניות „שרנהורסט“, „גנייזנוי“, „לייפציג“, „נירנברג“ נטבעו. האניה „דרזדן“ הצליחה להמלט. שתי אניות-פחם, אשר לוו את האניות האלו, נלקחו בשבי.
האניות הגרמניות שנטבעו הן הן אותן האניות, אשר הטביעו לפני חדש ימים את אניות-המלחמה האנגליות „מונמוט“ ו„גוד-הופ“, במימי שילי.
כנראה, שהאניות הגרמניות נמצאו מכתחילה במעמד לא-טוב לקליעה ולכן לא היה אפשר להחל במערכה נגד שמנה ושלשים האניות של הצי האנגלי.
הקוראים זוכרים את הרשם האדיר שעשה בעולם כלו מעשה הצי הגרמני הזה לפני חדש, ע"י החרבת חצי הצי האנגלי של האמיר ברדוק. זה היה בחמשי לחדש העבר, וחמש האניות הגרמניות, (ששתים מהן „שרנהורסט“ ו„גנייזנוי“ הן מהגדולות ומהטובות באניות גרמניה ושנשתמטו מנמל צינג-טאו עוד בתחילת המצור היפני) נתחברו בדרכן לשילי לאניות-המרוץ הקטנות „לייפציג“, „נירנברג“ ו„דרזדן“.
בהגיען לאיי טהיטי באוקינוס השוקט, השייכים לצרפת מצאו שם אנית מקלעים קטנה, זל שמה, ויחריבוה. משם התמידו דרכם הלאה, ותטביעינה אניות-מסחר שונות, עד הגיען לקרבת קורונל, בשילי המרכזית, לא רחוק מנמל ולפריזו. שם נפגשו בצי אנגלי קטן, בן ארבע אניות, תחת פקודתו של האמיר ברדוק, ולפני שהספיק האמיר האנגלי אף להסתדר למערכה כבר קלעו הגרמנים, לפי הודאת ה„טיימס“ עצמו, בדיוק מצוין אל האניות האנגליות.
האניה „מונמוט“ צללה אחרי חצי שעה. האניה „גוד-הופ“ נזוקה עד מאד, ותשתדל להמלט לקורונל, אך שם צללה גם היא. שתי האניות „גלזגו“ ו„אוטרנטו“ נמלטו יחד, בנזקים קלים. אניה חמשית, שהיתה שייכת גם היא להצי האנגלי, „קנופוס“, לא השתתפה כלל במערכה, כי הגיעה באיחור למקום המלחמה.
בגרמניה לא היה הגבול להשמחה ולהגאון, ובאמת מיום שהחלה המלחמה הכללית היה המעשה הימי הזה היותר חשוב כמעט, מפני שבמערכה הימית ליד הלגולנד הטביעו האנגלים חמש אניות גרמניות קטנות בערך וליד הולנדיה הטביעו רק ארבעה מפוצצים גדולים (חמשת אלפים תון על היותר להגדולה שבהן). לא כן במערכה הימית ליד שילי. שם, לא בלבד שלאחת משתי האניות האנגליות אשר נטבעו היו חמשה עשר אלף תון, אלא שכאן עמד מצד הגרמנים צי-מרחקים, בלי בסיס ימי, ואשר היה צריך להצטיד על חשבון אניות האויב, שהיה עליו לתפוס או להטביע תחילה.
באנגליה, כמובן, היה הרשם עגום, אף על פי שאת כל דבר המערכה הזאת ואת כל פרטיה פרסמו האנגלים בגלוי-לב שאין כמותו, והגרמנים ידעום מהאנגלים. רק ארבעה ימים אחרי-כן נתנחמו קצת האנגלים על ידי נפילת צינג-טאו בשביעי לחדש העבר, הטבעת ה„אמדן“ בשמיני והחרבת ה„קרלסרוהה“ בתשעי.
אך בעיקר – נשאר הנצחון הימי הגרמני של מימי שילי למעשה ימי חשוב מאד.
מובן הדבר מאליו, שהשאלה היתה – מה לעשות עכשיו? הצי הגרמני נכנס לנמלי שילי להצטיד בהם, ולפי חקי העמים הוכרח לצאת מהם במשך ארבע ועשרים שעה. כבר פרסמנו ב„האור“ עצמו מברקים מברלין, לאמר שצי גרמניה הפליג לקראת הצי היפני, בן שמנה אניות, שהיה משוטט מרחק שני ימים ממקום המערכה ורדף אחרי הגרמנים לשוא. אך יש לשער, כי הודעה זו היתה „ערמה תכסיסית“ מצד הגרמנים, בשביל להוליך שולל את האנגלים.
כי אמנם, הצי היפני נמצא בצפון שילי, ולפי ידיעת הסוכנות „וולף“ עבר הצי הגרמני לדרום שילי, ומשם, דרך מעבר מגלאן, נכנס להאוקינוס האטלנטי. מטרותיו היו כנראה שתים: האחת – להתנפל על איי פלקלנד השייכים להאנגלים ולהחריב שם אוצרות, אניות, תחנות המברקה האלחוטית וכדומה (כאשר עשה כבר באיי טהיטי של הצרפתים) והשנית – להחל בהחרבת אניות-הנוסעים ואניות-המסחר הצרפתיות והאנגליות שבאוקינוס האטלנטי, זה האוקינוס היותר חשוב למסחרה של אנגליה בפרט.
ואולם, הפעם לא עלה הדבר בידי הגרמנים, מפני שכנראה כוונו האנגלים אל הערמה התכסיסית של האמיר הגרמני האלוף ספיי, (כי באופן אחר אי-אפשר כלל לבאר מהיכן באו פתאם שמנה ושלשים אניות לאיי פלקלנד, הרחוקים כל-כך מכל תנועה מסחרית). והרי, מתחילת הפגישה היה הדבר ברור, שחמש האניות הגרמניות, למרות היותן מצוינות ומהירות, לא תוכלנה לעמד בפני האנגלים, וכמו שנאמר במברק הגרמני – „עוד לא הספיקו הגרמנים לקלע, וכבר נטבעו.
עכשיו נשארה לגרמניה באוקינוס האטלנטי רק ה„דרזדן“ (היות וה„ברלין“, שהיתה בדרכה לאוקינוס זה, נתקלקלה מכונתה ופרקה את נשקה בנמל נורגי). אך גם אניה אחת יכולה עוד להזיק הרבה, לפעמים הרבה יותר מפלוגת אניות: (זכרו את ה„אמדן“!) ואין ספק שהאנגלים ישאפו לרדף אחריה ויהי מה!
הצי הגרמני של האמיר ספיי מת מות גבורים, אחרי שמלא כל חובתו לארצו ולהגרמנים יש רק להצטער – כדברי ה„דויטשה תגסצייטונג“ לאחרי הטבעת ה„אמדן“ – על העובדה המרה, שלרגלי מחיקת צי זה מעל פני הים נשאר הים כמעט חפשי לפעולותיה המסחריות של צרפת, וביחוד של אנגליה.
"האור" (לפנים "הצבי"–"השקפה"), שנה שלושים וחמש, מס' 62, 15 בדצמבר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 