
השבוע
[…]
חג הימיה. – האנגלים אהבים את הים, ויתר מכל את ספינותיהם. ולכן חפצו בני בריטניה, ליום הכתרת מלכם להכין חג ימיה נהדר, שעוד לא ראו כמהו בעולם. באחד הנמלים, היו עתידים להאסף מאה ועשרים ספינות מלחמה, מן היתר גדולות עד היתר קטנות. מלבד זה, כשלש מאות אניות מסחר אנגליות היו גם כן צריכות להשתתף בחגיגה הימית הזאת. כמעט כל אחת ממשלות העולם הגדולות שלחה לאנגליה לפחות ספינת מלחמה אחת. היפנים בתור בעלי ברית האנגלים, יציגו חמש אניות מלחמה נפלאות. כל החגיגה תערך ביום, על מים תכולים, שוקטים, תחת שמים מזהירים ושמש שמח, ובלילה תאורה נשגבה, יריות חזקות, מחרישות אזנים, יתנו למחזה גדלות שאין לתאר.
– בלונדון באו כבר עשרים נסיכים גדולים ודוכוסים. בן המלך אדוארד, ויתר בני בית המלכות, הלכו לקבל את האורח הנעלים. יורש הכסא הרוסי הגיע להתמיז על אניה קסרית ובדרכו ללונדון לווהו שוטטה רוסית ושוטטה אנגלית. אחי קסר גרמניה, הנסיך הנרי הגיע גם הוא לפורטסמות בספינת שריון גרמנית.
הנסיך חבש, רס מקונן, בא לא[נ]דונה לפני ימים אחדים.
באלפי בתי-תפלה ותאטרונים, ברכבות רחובות, בולורים ודרכים, בשעה שמנה בערב ישירו את המנגינה הלאמית האנגלית באותה שעה, בכל קצות בריטניה הגדולה, מהודו עד לונדון, מבנדה עד אוסתרליה ואפריקה, יורו במקלעות, יצלצלו בפעמונים, לכבוד מלך אנגליה המולך על שלש מאות ושבעים מליון נפש! בכל קצוי העולם האניות האנגליות של מסחר ומלחמה, תהיינה מפארות בדגלים האדומים מדם של ז'ון בול, והממשלות כלן, תרימנה את דגליהן לכבוד מושל בריטניה.
[…]
"השקפה", שנה שלישית, מס' 24, 4 ביולי 1902, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.