יפו.

(מסופרנו המיוחד)

ביום הששי אחר הצהרים קמה סערה גדולה בים ורוח חזק שלא היה כמוהו כחמש שנים. כשלשים סירות ושלש אניות-תרן נשתברו, שלשה בתים נפלו והגשר הבנוי לפני בית-המכס נפל אל הים. סירות אחדות נתקעו בחול אצל נוה שלום. שתי אניות-ציד שיצאו מנמל-סעיד לבא לנמל עירנו סבלו הרבה מהסערה הגדולה שהתחוללה בים, האחת נדחפה עד שפת הנבי-רובין, והשנית – שעליה נסעו כעשרה אנשים – נאבדה ולא נודע גורלה. ובלכתך על דרך חוף הים וראית מספר רב של אניות וסירות-דוגה שבורות. ומיום הששי עד היום נשבו רוחות חזקות שעקרו כמעט את כל רעפי הבתים אשר בתל אביב, וישברו את הסוכות העומדות על שפת הים ורק היום לעת ערב שקטה קצת הסערה והים עמד מזעפו, ויש תקוה כי מחר יבא לנו הדואר מארפה.

"החרות", שנה שלישית, מס' 51, 15 בפברואר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.