הישוב הימי והתגשמותו
צעד חשוב עשה רעיון הישוב הימי בימים האלה. בשם הדייגים היהודים שבהם כל־כך הרבה דברנו, פנה האכר הפתח־תקואי פשקוב להאדון אוסישקין ויתאר לפניו באדיבות את מצבם ואת מטרתם. וכמו בכל הדברים הנוגעים אל הישוב כן גם בענין הזה הבין האדון אוסישקין מיד את הערך הגדול שיהיה לישוב ימי בארצנו, ויבטיח להתענין בשאלה זו, ולא עוד אלא שגם הצהיר להאדון פשקוב שחברת חובבי ציון תתן להדייגים תמיכה הגונה, כדי שיוכלו הדייגים להחל בעבודתם.
– התחלו נא במעט – אמר אוסישקין לאיש־שיחו – הראו־נא כי יש ממשות ברעיון הישוב הימי. העמידו תחילה על רגליהם את עשרת הדייגים היושבים כבר בארצנו והשאר נעשה אנחנו.
ויבקש האדון אוסישקין להגיש לו תקציב מדויק על הסכומים הנצרכים להדייגים האלה כדי להחל בעבודתם, ויבטיח כי בשובו מהגליל יעין בתקציב הזה יחד עם חבריו לדעה פה בארץ ישראל, ועשה יעשו לטובת הדייגים את כל הנצרך.
ד"ר חיסין והאדון שיינקין היו באותו מעמד, ויתמכו גם הם את בקשתם של הדייגים, ויבטיחו כי עשה יעשו כל אשר לאל ידם כדי לגשם בפועל את הרעיון הימי.
ההבטחות האלו עשו כמובן רשם טוב מאד על הדייגים שלנו, שהתישבו לעת־עתה בפתח־תקוה ומצאו עבודה בפרדסים. האדון פשקוב, הדואג להם באופן כל־כך יפה, מקוה שבקרוב מאד יוכלו הדייגים לגשת להעבודה האהובה עליהם ביותר – עבודת הימים.
הסירה, אשר בנוה הדייגים בעצם ידיהם ונלקחה מאתם על ידי הערבים – כפי שסופר ב„האור“ במכתבו של האדון פשקוב – הושבה להם, ועומדת היא כעת בפתח־תקוה. כן הושבו להם בהשתדלות מרובה כמה וכמה מכשירים. הסירה הזאת והמכשירים האלה הנם היסוד לעבודת דייגינו להבא ורק מעט כסף נצרך להם עוד כדי שיהיה אפשר להם לעבוד במקצועם.
את התקציב, שבקש האדון אוסישקין, ערך כבר האדון פשקוב.
קוראינו יבינו כי אין אנו יכולים לפרסמו לעת־עתה, ואולם ממספרים אחדים יראו קוראינו מה מועילות ומה ענוות הן דרישותיהם של הדייגים שלנו.
הם אומרים למשל כי די להם לפי שעה בשטח אדמה של חמשה דונם – לא לכל אחד מהם, אלא לכלם יחד. כן אומרים הם, כי מסתפקים הם בבית־עץ גדול, של חמשה מתר על ששה לגור בו יחדיו. בשאר האדמה ישתמשו ליבוש הרשתות וכדומה. כן מבקשים הם עוד סירה אחת ועוד רשתות מכשירים.
בכמה יעלה כל זה?
בית־העץ יעלה בארבע מאות פרנק.
הסירה השניה תעלה במאתים וחמשים פרנק.
הרשתות והמכשירים הנותרים יעלו בשמנה מאות פרנק.
והכל יחד – בפחות מאלפים פרנק!
אלה הם, פחות או יותר, המספרים שהובאו בתקציב. כמובן שצריך עוד סכום קטן לתחלת החיים בכפר הימי ולדברים שאינם נראים מראש. אך בכל אופן – אים האלפים והמליונים שדורש כל ישוב קרקעי הכי קטן?
ולסוף הננו לפרסם המכתב הבא של האדון פשקוב. זהו מכתב תודה, בשם הדייגים, להאדון אוסישקין, על התענינותו בשאלת הדיג העברי ועל הבטחתו לעשות לטובת הענין דבר ממשי.
ואלה דברי המכתב:
לכבוד עורך „האור“ שלום!
בבקשה מכב' עורך נכבד לתת מקום בעתונכם לדברי אלו היוצאים מן הלב.
את רגשי תודתי אגיש בזה לנשיא חובבי ציון ה' אוסישקין, ולד"ר חיסין ולה' שינקין על אשר הבטיחו לי להשיג להדייגים את העזרה הנחוצה להם בכדי לגשם את רעיונם, בהיותם אצלנו בפתח תקוה, וגם לכ', עורך נכבד, אגיש את רגשי תודתי על אשר עוררתם את הדבר.
ה' אוסישקין הבטיחנו כי ימציא להם את המכשירים הנחוצים להם לעבודתם אחרי אשר אגיש לפניו רשימה מפורטת מהמכשירים האלה. על כן יהי בואך וצאתך לשלום, נשיא נכבד.
ברגשי כבוד ויקר,
יעקב פשקוב מפתח תקוה.
רוח של ים נודף מהכתב הקצר והטבעי הזה.
יחי הדיג העברי!
ב. א.
"האור" (לפנים "הצבי", "השקפה"), שנה שלושים ואחת, גליון 90, 6 בינואר 1913, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 