המאורע בפיריאו.
בימים האחרונים קרה מאֹרע בלתי-נעים בחוף פיריאו, והוא יהיה הגורם כי יחס בין רומניה ויון, יתקרר, ומי יודע מה תהיינה תוצאות המאֹרע הזה שהטיל רעש גדול בחוגים העליונים בשתי המדינות הללו.
והסבה היא זאת:
ביום הראשון העבר, הגיעה האניה הרומנית „אמפרטול טריאן“ (שבה נסע הרה"ג חיים נחום מקושטא למצרים) לחוף פיריאו. ואך הספיקה האניה לעגֹן ואלפי אנשים יונים שחכו לבואה עלו אליה ויתפרצו כזאבים-טֹרפים אל תוך הלשכות והחדרים ויכו מכות מרדות את הנוסעים אנשים, נשים וטף.
סבת ההתנפלות הפראית הזאת היתה מפני השמועה שנפוצה כי אנשי-צבא יונים מצבאות עותמניה ברחו למצרים ויתפשו וישלחו לקושטא עם האניה הרומנית „אמפרטול טריאן“. ולזה רצו היונים להציל את אחיהם האסירים.
הפושעים רצו לפרֹע פרעות בהנוסעים, אך מפני התגברותם של האחרונים היו מחזות איומים שאי-אפשר לתאר.
בין הנוסעים היתה הנסיכה פטימה הנום, אחות החידיב עבאס הילמי פשה, שהיתה נוסעת לקושטא בלוית בניה. הנסיכה נתעלפה מרב התרגשות ופחד בעת התפרץ היונים אל חדרה. וכשרצה הנסיך מוסטפה ביי להגן בכח-הזרֹע, נתפש ונאסר בכבלי-ברזל.
הנסיך ניקולה, הבן, והנסיכה מריה, בת יורש-העצר של רומניה, שהיו באניה זו, נתעלפו גם הם מפחד הפראים האלה. רופא-האניה מהר לעזרתם אך הוא קבל מהלומות חזקות מצד ה„פליקרים“.
כל הנוסעים, אנשי-האניה וביניהם פקיד-צבא עותמני ממסלת-הברזל החגז'ית – קבלו בזיונות, חרפות וגם מכות.
לשוא התאמץ רב-החובלים להסביר לההמון המתפרץ את תוצאות מעשיהם. המתנפלים לא אבו לשמֹע לו ואחד מהם, מחץ את ראשו במטיל-ברזל וישבר את אצבעו.
בטענה להושיע את האסירים, שללו המתנפלים את האניה, גנבו חפצים רבים, שברו דלתות וחלונות ויקחו את כל מה שמצאו שם.
לאחר הנוסעים נשבר זרועו ונוסע שני נפצע קשה.
הנזק גדול מאד באניה זו.
* * *
המאֹרע האיום הזה עורר התרגשות גדולה בין כל הקהל הקושטאי לשמע הדבר כי היהירים התנפלו גם על הנשים והילדים.
הממשלה העותמנית תלגרמה לנאבי ביי, שר עותמניה באתונה לאחֹז בתקונים מידיים על המעשה הפראי הזה, נגד הנתינים העותמנים וליסר את הפושעים כמשפט.
מצד שני, שלחה הממשלה הרומנית מחאה נמרצה ליון ותדרֹש את כבודה שנתחלל על-ידי אנשי-בליעל, ובה-בעת, החליטה הממשלה הרומנית לבלתי שלֹח עוד את אניותיה לפיריאו.
העתון „צבח“ מודיע כי באניה זו היו ארבעה מיליון פרנק שנשלחו מהבנק האלכסנדרוני להבנק העותמני הלאמי. הסכום הזה לא נגלה לעיני השודדים.
* * *
האדון טבי, מנהל עניני רומניה בקושטא, נסע למקום-המאֹרע באניה „אמפרטול טריאן“, לראות את הנזקים שהיו שם ולצוות את רב-החובלים לבלתי קבל עוד שום נוסע יוני באניה.
היחסים המסחריים בין רומניה ויון נפסקו.
* * *
האדון גריפריס, בא-כח יון בעיר הבירה, הלך אל וזרת הענינים החיצונים ויגיש לרפעת פשה, בשם יון, את תנחומיו וצערו העמֹק על מאֹרע פיריאו. השר הבטיח להממשלה העותמנית, כי ישפטו הפושעים קשה.
ובו ביום, בקר האדון גריפריס את החידיב עבאס הילמי פשה להגיש את צערו בשם הממשלה ההלנית.
* * *
המאֹרע הברברי הזה שקרה בחוף פיריאו נגד נוסעי האניה הרומנית, עשה רֹשם רע מאד בכל חלקי ארֹפה. העתונים המסבירים פנים ליון הצהירו כי המאֹרע הזה יכריח את הממשלות־החסות להתנגד ליון בשאלת בריתה.
חב"ר.
"החרות", שנה שניה, מס' 111, 24 ביוני 1910, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 