סנסיני עץ החיים.
(מרחצאות הים). „מתחילין בשבח האכסניא“, וגם אני הפעם, לו גם מרגשי תודתי להמקום אשר נתן לי – ליעף כח, הנני רואה לנכון להתחיל את פרקי אחרי דומיתי הארוכה – בשבח מרחצאות הים. כאשר ישמור האיש הירא את ה' ללכת פעם בשנה ל„תשליך“, כן ראוי ונכון לכל האנשים הנהלאים והעיפים מרוב עבודה ונפשם שוקקה לנוח ולהחליף כח, ללכת פעם בשנה אל הים לרחוץ בו את בשרם ולהשליך במצולת ים כל חטאתם אשר חטאו במשך השנה כנגד תורת הבריאות וחוקי החיים. (לנער את שולי צלחת הבגדים כנהוג בתשליך אין צרך, כי התושבים הטובים מכניסי האורחים יעשו זאת מעצמם…). ואם הרחיצה בים טובה היא לבריאים, עאכו"כ היא נחוצה לחולים, והם: מעוטי דם, חולי השקרופל, דלי בשר ואון ע"י התמכרם יתר מדי לתאות וחמדות בשרים או ע"י מחלות או ע"י דאגות ויגונים, חולים במחלת חסרון התאוה לאכילה וכו'.
כי כפלים לתועלת הרחיצה בים: א) האויר איננו משחת שם כאשר אצלנו פה ע"י האבק והאדים הנודפים מרבבות אדם ובהמה וחמרי בתי החרשת וכו', ובהיותו זך וטהור הנהו לרוח חיים באף כל שואפו, ישובבהו ויחלימהו; ב) מי הים המלוחים וגליהם השוטפים מכים את גוף האיש הרוחץ במו, יגרו את העור, יגבירו את תקופת הדם ואת הנשימה, ובכלל יוסיפו עצמה לכל פעולות הגו, ובהגדילם עם זה גם את תאות האכילה, הן בהכרח יעשו ויצליחו לאמץ את הגוף ולהבריאו.
הרחיצה במי הים איננה נאותה רק: לילדים, לזקנים, לחולי השחפת ולחולי מחלות הלב. אכן אַשרי גם הילדים אשר לחוף ימים ישכנו, כי הישיבה שם תטיב למו מאד, אף אם גם לא ירחצו את בשרם הרך במימיו.
אמנם כי באליה זו נמצאים גם קוצים קטנים, אבל לא הטבע הנקי אשם בזה ואך בני האדם בעצמם ובכבודם. המגרעת הכי גדול ההיא – כי תלבשנה הנשים תלבשת פאר אשר לא תתן להן ליהנות כ"כ מן האויר הנפלא ולשאפו לרויה, ובפרט דפוס בית החזה (קארסעט) הארור, אשר לא יזח מעליהן תמיד וכמזח יחגרן ויעיק עליהן גם בלכתן לשוח וגם בשבתן לאכול בסעודת-חבר, ובכן לא תוכלנה לאכול כדבעי ולא לשאוף רוח כנכון. ואולם המגרעות האלה הלא תמצאנה גם בנאות הקיץ שלנו, אשר כקוף בפני אדם הנן בפני מרחצאות-הים לאמץ ולשובב ולהבריא.
ובכן מי האיש החפץ חים אוהב ימים של בריות גופא, ילך מדי שנה בשנה אל הים – ל„תשליך“.
[…]
ד"ר י. פרענקעל
"הצפירה", שנה עשרים ושתיים, מס' 176 , 16 באוגוסט 1895, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 