במצולות ים – 1885

ידיעות העולם והטבע

במצולות ים

את מעשי ה' ונפלאותיו במצולה ספרו לנו החוקרים האחרונים אשר לא שערום הראשונים. זה כשנתים אשר החלו חוקרי הטבע בצרפת לעבור באניות על פני הים במקומות שונים לדרוש ולחקור על כל הצפון ונעלם במצולות תהום רבה. החוקר הנודע אלפהי כבר הלך למסעיו עוד בשנות 1880 עד 1882 לתור באניות הקיטור על הים התיכון ועד איי אצארען וקאנאריען אשר בים האוקיינוס, ובכל מקום בואו הוריד חבל האנך אשר בקצהו קשורה מכמורת המתוקנה בתחבולה להעלות מקרקע הים את הנמצא שמה, והנה עלתה בידו להעלות במכמרתו מיני חיים שונים ונפלאים אשר לא ידעום חכמי הטבע עד היום!

על ידו נתעוררה ממשלת צרפת למלא את ידי חברת חכמים שונים ובראשם החכם הנ"ל להספיק להם את כל צרכיהם ללכת לתור על פני הימים הקרובים לממשלת צרפת ולחקור אחר ענינים הדרושים לשלימות החכמה. לתכלית זו הכינה להם אניות הקיטור גדולה עם כל המכונות  והכלים הרבים הנחוצים ומועילים לנסיונות ההם, כולם מתוקנים לפי התחבולות והמצאות היותר חדשות ונכונות למטרת חפצם.

חבל האנך אשר הוא העיקר והיסוד בנסיונות האלה, הכינו להם חבל כזה שזור מחוטי ברזל מוצק (שטאהל דראטה) אשר ארכו עד 6000 מעטר ומשקלו עולה 4500 קילאגראם, ואף כי המשא אשר תעלה המכמורת שבקצהו א"א שיהיה גדול כ"כ עד שיצטרך לחבל ברזל כזה, ודי והותר היה חבל עב של פשתן, אבל בהיות ארכו כדי 6000 מעטר ינתק כפתיל נעורת מפאת כובד עצמו ומשקלו בעת היותו תלוי רק בקצהו האחד. לא כן הוא בחבל ברזל, אף שמשקל אף שמשקל כבדו גדול הרבה יותר, אבל הוא חזק מאד לשאת את כובד עצמו גם בהיותו תלוי על קצהו.

כן הכינו להם על האניה מכונת קיטור מיוחדה להוריד ולהעלות את החבל הזה על גלגלים סובבים, ולזה נחוץ כח מכונה חזקה מאד, לפי שהחבל בהיותו תלוי בעומק המים הוא נלחץ מכל צד ע"י גובה כובד המים אשר מסביב לו, ולהוציאו מתוך הלחץ ודוחק הזה איננו כמשחל ביניתא מחלכא, כי כפי הנודע גם בעומק רק כדי 1000 מעטער כבר עלה שעור דחיקת המים על שטח כל אצבע מרובעת מהחבל קרוב לכדי 150 ליטרות!

כן הכינו להם מנורה עלעקטרית הסגורה בכלי זכוכית סתומה מכל צד, להורידה בחבל בעומק הים, בכדי לראות את כל הנמצא שמה סביב, אפס כי בכלי זה אין להשתמש רק במקומות בלתי עמוקים, לא יותר מן 50 מעטער, כי משם והלאה קרני האור הולכים ונחלשים בתוך מי הים עד שבעומק כדי 100 מעטער כבר אין האור נראה לעין, קרני אור השמש לא יגיעו שם לעולם וכל תהום הים הוא אופל וצלמות מקום הדומיה והחושך, וכנודע גם רעש הים ושאון גליו לא יגיעו רק עד כדי עומק 150 מעטער לא יותר, ומשם והלאה הוא מנוחת מות ושאול תחתית.

גם מדת הקור הוא תמיד על מצב אחד בלי שנוי, וע"כ בעומק 250 מעטער כבר יחדל כוח הצומח בקרקע הים, מסבה הזאת שפטו החוקרים עד היו שבעומק רב בתוך הים נפסק גם ממשלת כח החיים שמה, מפאת כובד הלחץ המכביד מאד על גוף החי עד כדי רסוק אברים. ובאמת לא כן הוא, החוקרים האלה מצאו בנסיון כי גם בעומק ד' עד ה' אלפים מעטר עוד נמצאים חיים הנזונים ומתפרנסים זה מזה והגדול שבהם בולע את הקטן ממנו, ומהם העלו במכמרתם מיני יצורים משונים בתכונתם ובנין אבריהם אשר לא שערום מעולם, כי לא ראו ולא ידעו דוגמתם עד היום, וכאשר בשנה העברה העמידו אותם בשער המצבה בפאריז לעין כל, התפלאו והשתוממו עליהם כל  חכמי לב מבעלי הצאאלאגיא, והנפלא בזה כי מצאו שמה גם מיני חיים הספוגיים, (כנודע הספוג שרוחצים בו הוא מין חי הגדל בקרקע הים, אשר בהיותו חי גופו ממלא כל הנקבים החלולים שבו, ואחרי כן נשאר הספוג לבדו כעין עצמות לבשר הגוף) וגם הוא יחיה בעומק הים כדי ה' אלפים מעטר, ולא ירגיש כובד לחץ המים עליו להיותו נבוב וחלול בכולו, ולחיצתו מבחוץ שוה ללחיצתו מבפנים.

ע"י תחבולות חדשות כאלה שהמציאו בימים האחרונים במלאכת הים, השיגה ידי הציידים ההולכים באניותיהם כל שנה על ים הצפוני לצידת התנינים הגדולים (וואלפישע), להביא אחד מהם אל היבשה להראות לעיני יושבי ארץ את הענק היותר גדול בכל יצורי תבל, לא בכל גופו ובשרו, דבר שהוא  מן הנמנעות, אבל עכ"פ בנין גופו השלם לפי עצמות אבריו תכונתם גדלם וחבורם זה עם זה, דבר אשר לא עלתה בידם עד היום, וכאשר הציגו אותו לעין הרואים בשער המצבה בעיר האמבורג בקיץ העבר, התאספו המונים המונים לראות הפלא הגדול הזה (עיין בצורה שלפנינו), השתוממו לראות בעיניהם מה שלא שמעו רק באזניהם מאז, כי אינו דומה שמיעה לראיה.

עד היום לא הצליחה ידי הציידים להביא ממנו לפעמים רק איזה עצמות לדוגמא על גדלו ומשקל כבדו הרב, עתה הנה ראו לפניהם את כל תוקף גדלו ובנין גופו הנורא, אשר כל צלע מצלעותיו הוא כקורת בית הבד, לא יוכלו להתקשר זה עם זה במקום חבורם רק ע"י מטילי ברזל חזקים, וזה יורה על עוצם גבורת העצבים העורקים והגידים המחזיקים אותם בגוף החי, גם מפאת כובדם הגדול למאד הם נשענים על עמודי ברזל מוצקים ועבים, כנראה בצורה ואשר מצד מספר קהל האנשים העומדים תתתיו יוכל הקורא לשפוט על גדלו האמתי.

מה גדלו מעשיך ה'! שם אנו רואים את הארז אשר בלבנון נתגדל בגופו הרם ע"י יניקת עפר מן האדמה, ופה אנו רואים ענק גדול ונורא אשר גרמיו כמטילי ברזל, והוא נתגדל רק ע"י מזון דגים קטנים המתעכלים בכח החיים בתוך מעיו.


"הצפירה", שנה שתים עשרה, מס' 12, 29 במרץ 1885, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s