ידיעות העולם והטבע
המצאה חדשה ומועילה ליורדי הים באניות בשם סאָלאַראָמעטער (מודד קרני השמש והאור)
נעתק מלשון אשכנז
ע"י זאב וואָלף האבערמאַנן.
מסע האניות בלב ימים ונהרות אחוז תמיד בסבך סבות ומקרים שונים ורעים, יקרה לפעמים כי האניות המלאכותיות חזקות יותר מיסודי הטבע „המים והרוח“, ובאות למחוז חפצן במועדן. אבל יקרה לא לעתים רחוקות כי גם הציים האדירים והאניות איבה (קריגסשיפן) החזקות ומוצקות מברזל ונחשת לא תעצרנה כח לעמוד בעד קיומן ונצחן. ולשוא עמל רבי־החובלים והמלחים ללחום נגד משלחת מלאכי הים: הרוחות והסערות (ווירבעלווינדען) והרוחות המתנגדות (געגענווינדען) אשר יתחוללו תמיד ברעם וברעש ויכו בים גלים ומשברים בהררי עד וישימו חתיתם על כל יורדי הים באניות; סלעי המגור וצורי מכשול, איים והררי חול המשתרעים על קרקע הים ובלתי נראים, הררים וגזרי קרח הצפים על במתי הים ושואה ממרחק יבא על ידי הערפל ומעוף צוקה אשר לפעמים יפרשו מטות כנפיהם עם מרחבי הים ונוסעיו, ויכו את האניות חרם על כל נוסעיהן ועד ארגיעה ישברון ויפוצצון לרסיסים קטנים ותצללנה כעופרת במים אדירים!
כל עוד השמש ביום והירח או הככבים המזהירים בלילה יהלו על ראשי החובלים – אז ע"י עזר ה[???]ים למדת הזמן (כראָנאָמעטערס) וע"י כלים אחרים המיוחדים למדידת המעלות ומרחק הככבים במסלותם – ידעו להחליט איה מקום מעמד האניה על פני המים או על הארץ, וכאשר ידעו על נכון מקום מעמדה נקל למו ע"י האבן־השואבת (קאָמפאס) לדעת אחר כן ע"י מצב הככבים של מפת השמים, לאן לחתור את האניה, ובלעדי המוכנות האלה לא יוכלו רבי־החובלים שעל אניות הקיטור וכל יורדי הים באניות תרן ומשוט למצוא את חוף־הים אדיר חפצם, ועל כן העריץ והקדיש התייר והספן הגדול „קאָלומבוס“ את חכמת התכונה (אַסטראָנאָמיע) הנחוצה למאד ליורדי הים באניות, כי ע"י ידיעתה יודעים מקום מציאתם ברחבי הים, וגם באיזו מקום ישתרעו סלעי מגור ותלי חול וירחקו מהם, ולאיזה רוח עליהם לחתור את אניותיהם, כי תבאנה בטח לחוף הים, מחוז חפצן.
במאת השנים אשר בה אנו חיים, אשר המסע באניות קטור היה מאד נכבד ונחוץ לכל ארצות וממלכות תבל, ולמאות ולאלפים תרבינה מדי שנה בשנה, ויען כי נחוץ לכל ממלכה, אגודה או חברה (קאָמפּאַניע) השולחת אניות־קטור בימים ובנהרות להחליט ולשים לאניותיה דרכים או נתיבות מיוחדות לפי מעלות השמש, הירח והככבים בשפריר השמים, בל תפגשנה על דרכן יחד עם אניות ממלכה או אגודה שניה ובל תכשלנה גם על ידי משלחת מלאכי הים הרעים; על כן נחוצות המכונות וכלי מלאכה (אינסטרומענטען) לדעת על ידם את מצב ומספר מאורות השמים, וידעו רבי־החובלים באיזה זמן ומקום לעגן את האניה בלב ימים, ולאָן לחתור את האניה כי תבוא למחוז חפצה.
והמכונה היותר נחוצה ומועילה לתכלית וידיעה פרטית הזאת נקראת בשם „סעקסטאנט“ המכילה חלק הששי מחוג אשר במעלות, קשתות הרגעים והדקים נחלק, אשר במשך העת כבר נתקנה בתקוני השלימות.
לפי חשבון ומשפט ראש המפקחים על סדרי מסע האניות בארצות הברית אשר בארצנו אמעריקא, נראה בעליל כי כמעט עשר למאה אניות תצלולנה בתהום רבה ע"י אי־סדר הישר של רבי החובלים, והמספר הזה יכלול כל שנה עד שתי מאות ציים אדירים ואניות גדולות עם אלפי אנשים אשר ירדו חיים במצולות ים.
הסבה לאבדון האניות עם חיי האמללים האלה היא: לא מאשמת ואי־יכולת רבי־החובלים והמלחים, כי אם כאשר תחסרנה מכונות פרטיות היותר בדוקות ומתוקנות הנדרשות לתכלית הזאת למאד!
הסעקסטאנט היא מכונה המודדת אשר די עצמה ויכולת בהכנתה כאשר יצרכוה ביום צח ובהיר והשמש זרוח, אבל עת השמים יתקדרו עבים והשמש יאסף נגהו, אז החלטת מקום מעמד האניה בלתי נודעה, וכל יתר חבלי מלאכה והאמצעים לאפס ותהו נחשבים, ועדים נאמנים לדבר הזה, הנה הסבות והמקרים הרעים הרבים אשר יקרו ויאתיו לעתים לא רחוקות.
ולדעת מצב הככבים בלילה מאד יכבד לשמש את הסעקסטאנט בעת מהלך האניה המתנועעת תמיד מפני משברי וגלי הים ומאד קשה עליו לציין את המקומות בדיוק כאשר מוכרחים המה לרבי החובלים לדעתם, ואך ביכולתו למדוד את מצב ומרחק של הככבי לכת (פלאנעטען) אשר למרות רוחים בלתי נראים תמיד בשמי מרום; ולבד זה דורשת שמוש הככבים חשבונות רבים הדרושה אך לדבר נכבד ונחוץ למאד!
על כן בשורת המצאת המכונה החדשה אשר תפליא לעשות בפעולתה ועזרתה במסע האניות בלב ימים – יקרה ומאד נשגבה לכל הממלכות ויושבי ארצות התבל וכלם יקדמוה בתרועת נצחון ובעליצות נפש אין קץ!
הממציא של המכונה החדשה „סאָלאַראָמעטער“ הוא ראש החובלים ומפקח של חברת מסע האניות בארצות הברית בשם „וו. ה. בעעהלער“ אשר ישמש בכהונתו וחכם הנסיון הוא הוא זה שלשים שנה, מכונתו בנויה על אַדני חכמת המעכאַניק, אשר לפי הנחתו ועדותו היא היותר מצוינה ומפליאה לעשות מהקודמות לה, הוא המציאה אזנה ותקנה בתכלית השלימות וביכולתה לפעול פעולתה אמת ביום צח ובהיר גם ביום המעונן ובליל חשך ואפלה. אף כי אך אחד מרבי רבבות הככבים יבריקו אורו הכהה, וע"י אור הככב המיוחד בכל מקום מציאותו ברקיע השמים יוכל רב החובל להחליט ולדעת על נכון את מקום מצב האניה במרחבי־הים!
המשך יבא.
* * *
אחת המכונות הנ"ל הוקמה על האניה „נסיך ביסמאַרק“ ושניה תוצג על האניה „סאַן פראַנציסקא“ בטרם תחל לעשות דרכה בימים, ועוד מוכנות רבות בתכנית (מאָדעל) אחת כנ"ל, נעשות כעת בעד אניות אחרות. עוד יתר שאת ויתר עוז למכונת „בעעהלער“ כי בכל עתות השנה ומצצב מי־היים לפי האויר והרוח לא תשנה את תפקידה, ובנקל להבין את תוצאת (רעזולטאַט) פעולתה, וגם היא מוצקה וחזקה בבנינה, כי תוכל לעמוד לאורך ימים. וגם בעת סגריר, עת השמש, הירח והככבים יאספו נגהם, בכל זאת תראה נפלאות אשר להסעקסטאנט בלתי יכולת לעשות לעולם, וגם זה יקרה לעתים רחוקות כי במשך 24 שעות לא יתראה אף ככב אחד, ואם יתראה אף אחד באיזה עת קצרה בכל שפריר השמים, אז יכירו וידעו רבי החובלים באיזהו מקום ומעלה נמצאות אניותיהם ברגע ההוא.
בהחלטת מקום האניה ע"י הסעקסטאנט נחוץ להשמש להראות לכל הפחות שתי פעמים בכל יום, בבקר ובערב, ופעם אחת בשעת הצהרים, עת השמש עומד סמוך לקו האָרוךְ (מערידיאַן) להחליט את המעלה הארוכה אל קו המשוה עקוואטאָר, ועוד פעם רביעית עת השמש עומד בצד מערב או בצד מזרח של המערידיאן למען החליט אח"כ את העת, וביום סגריר או ערפל (נעבעל) יקרה כי בחוג השמים (אופק, גאָרזיאָנט) יתקדרו עבים ואז הסעקסטאַנט מונח כאבן שאין לה הופכין, ובלתי שמושי כלל!
אבל לא כן הוא הסאָלאראָמעטער (כן מבטיח הממציא) כי לא ישנה את תפקידו ופועל תמיד בלי כל מעצור, גם אמת וישר עצהיו"ט. ויראה גם כן כל חזיוני ומראה המקומות מכל הנסיעה בפרטיות כמו במסלת הברזל. ולבד השלום והבטחה (געפאַהרלאזיגקייט) עוד ימעטו ימי הנסיעה, פחמים ויתר הוצאות כסף, כי האניה תוכל ללכת דרכה ישר ובטח בדרך היותר קצרה, מחוף הראשון עד החוף השני מחוז חפצה!
המוכנה הזאת בנה הממציא על פי שטת וכללי חכמת התכונה של התוכן הקדמון נעווטאָן, ומצא לנכון לתקן בה בקעה כדורית (האָריזאָנטאַלע פלאכע) המחזקת בקרבה אַגן (שאַלע) מלא מעבה כסף חי משקל ערך 400 לטרא, ופועל פעולתו גם בעת טלטלת האניה בלב ימים בין המון גלי הים השואגים ברעם וברעש.
המוכנה הזאת עומדת ומתוקנה על בית ספון האניה, כמו מצפה הככבים עם גלת גג (קופּּפּעל) ובמצבה זה שמורה נצח מכל פגעי הרוחות, הגשמים והשלגים, ובכל עת יוכל רב החובל לראות בה ולהתבונן אל פעולתה והוראתה הנכונה והתמידית!
אם ההמצאה הזאת תראה את פעלתה בנסיון היומי, אז יצעדו וימעטו קרבנות אדם, חילם, עמלם ויגיעם לצלול בתהום רבה, וכל איש אשר ישאהו לבו לעבור ארחות ימים, יסע בטח ולא יירע רע. ולפני שמש החיים והשלום ינון שמו של הממציא „בעהלער“ אשר בחכמה ובחריצות נפלאה עשתה להצליח מין האנושי בדור דעה הזה ודורות שיבואו וחכמתו תעמוד לעד!
"העברי", שנה חמישית, מס' 14, 2 באפריל 1895, עמ' 7; מס' 15, 8 באפריל 1895, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[W.H. Beehler, Solarometer]
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 