עולם נעלם.

[…]

בהיות מלך איטאליא בפענעדיג הצליח לאיש אחד למסור מכתב בקשה אליו מבלי כל כריעה והשתחויה. ויהי כאשר עבר המלך עם בנו יורש העצר בסירת דוגא אל הלידא קפץ האיש אל המים ומכתב הבקשה בפיו וישח מנגד האניה אשר המלך ישב שם. המלך שמח מאד על העצה טובה אשר מצא האיש לנפשו לראות את פניו ולבא עליו בבקשתו, ויצו את השר העומד לימינו לקחת את המכתב מפיו ולמלאות את חפצו בזה.

"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 37, 5 במאי 1875, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.