בעולם הגדול.
פרטי האסון באניה ולטורנא.
אחד הנוסעים באניה זו שניצול מהמות, הגרמני ולטר טריסטפל מספר פרטי האסון הזה שאירע לרגלי השרפה שפרצה באניה.
בחמשי בשבת בשעה 6 בבוקר הפרעה פתאום הדממה באניה על ידי צעקה: פרצה שרפה. ותיכף נצטוינו לצאת מהתאים שישבנו בהם ולחגור את חגורות ההצלה, הבהלה היתה גדולה מאוד ביחוד בין הילדים שנבהלו מפני האש שהתפרצה יותר ויותר, בשעה העשירית נתן הקפיטן פקודה להכין את הסירות המצילות. הקפיטן והאפיצירים של האניה התנהגו באופן מצוין אבל התנהגותם של המלחים ויתר האנשים העובדים על האניה היתה רעה מאוד.
המלחים והעובדים הביאו לידי דחק נורא יען כי הם דאגו על חייהם הם ולא שמו לב לגורל הנוסעים. והדבר הזה הגדיל את מהומת הפחד עוד יותר. הסירה הראשונה שהורדה הימה נתמלאה תיכף מלחים למרות פקודת האופציר שיכנסו לתוכה רק נשים וילדים, אולם תיכף נתקלה בהאניה ונשברה וכל באיה טבעו במצולות.
הורידו את הסירה השניה וגם אליה התפרצו גברים ובראשם ממונה על מחסן המכולת שבאניה. אחרי שהתרחקה הסירה שטח קטן מהאניה סבבוה גלי הים והדפוה אחור עד כתלי האניה ונשברה שם וכל אנשיה ירדו תהומות.
לא טוב מהן היה הגורל של הסירה השלישית. החבלים שהורדה בהם נקרעו והסירה נהפכה עם כל אנשיה. המהומה התגברה באופן שאין לתאר, ורק האניה „גרמניה“ שנראתה מרחוק הביאה תקוה בלבם של הנוסעים.
בין משרתי האניה שררה אי-משמעת נוראה, נושאי הפחמים ומבעירי האש במכונות עלו מתאיהם אשר למטה אל מכסה האניה ולא חפצו לשוב למקומם והקפיטן הוכרח להוציא את אקדחו ולאים עליהם ביריה.
כשנראתה האניה „גרמניה“ צוה הקפיטן שהגברים יעמדו במקום מיוחד והנשים והטף גם כן במקום מיוחד. בשעה ששית כבר היה מכסה האניה חם מאוד אבל כנראה לא הרגישו בחומו. כאשר נשמעה ההתפוצצות של המכונות והיורות קפצתי ביחד עם שני נוסעים הימה ושחיתי אל האניה גרמניה. אבל כנראה לא שמעו שם את קול צעקותי, הועלתי אל האניה במצב של התעלפות. חמשה מלחים נפלו בתוך הלהבה ונשרפו. המכסה של האניה היה חם מאד. ויותר לא יכלתי כבר להשאר. עקבי רגלי היו חצים שרופים.
"מוריה", שנה חמישית, מס' 358, 6 בנובמבר 1913, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 