אסון אניה בלב ים.
האניה „מלכת אירלנדיא“ של חברת „קאנאדיאן פאסיפיק“ מהיותר גדולות ומשובחות שבעולם, ששטה מנמל קוועבעק בקנדא לאירופא עם 955 נוסעים ו-432 פקידי' מלחי' ומשרתי', בשעה השני' ומ"ה רגעים אחר חצות ליל ועש"ק במדבר ד' סיון, פתאום, לרגלי הערפל שכסה אז את פני הים, פגעה בה אנית-המשא „סטורסאד“ שהתפרצה בכח עצום מאד בראשה החד לתוך דופן ארכה של „מלכת אירלנדיא“ (שהגיע למאתים מיטר) ותפרץ בה פרצה גדולה שדרך בה חדרו תיכף המים בשפע רב ועצום כל כך, עד שהטלגרפיסט האַל-חוטי בשמעו מהמוכנאי צוחה יאושית: אבדנו כלנו אבדנו!… לא הספיק עוד לטלגרף כ"א המלים האלה: „הצילו אותנו הטובעים“!… ואחרי רגעי מספר, בטרם עוד הספיקו לבא אליה שתי האניות „ליידי עוועלינא“ ו„עווריקא“ שקבלו הטלגרמא בהיותם קרובים אליה ביותר, ירדה תהומות, כמעט באותו מקום שבו נטבע לפני שנתים ה„טיטאניק“, ולא נצולו ממנה אלא 403 נפש והשאר 984 טבעו עמה בהיותם שקועים בשנה בשעת האסון ואיש לא דאג כלל להצלתם, ואפילו רב החובל בעצמו שבשעת מעשה, לדברת אחדים מהנוסעים במחלקה הראשונה, ישב עמהם באולם הקונצרטי הגדול ויבדח לבבם בספורים אניקדוטות ומלי דבדיחותא עד ששמחתם נהפכה לתוגה בהשמע פתאום קול הפרץ והורגשה מהדפה עצומה ונכבו המאורות ותקם מהומה מבוכה ומבוסה. אפילו רב החובל הזה לא דאג מאומה להציל ראשונה את הנשים והילדים כ"א ראה ראשית לו להציל את עצמו ואחריו החרו החזיקו בהצלת עצמם ה„איקיפזש“ במהרם לקפוץ לתוך סירות ההצלה ובין כל הנצולים ליכא אלא אשה אחת וילדים אין גם אחד, ואמנם פקידי האניה ומלחיה אומרים, שאי אפשר הי' להציל אלא אותם שהיו על מכסה האניה אבל אלה שהיו ומכש"כ אלה שעוד נרדמו בשנתם על משכבותם בתוך התאים, מלבד מה שלא הספיקה העת ללכת להעירם עוד גם אי אפשר הי' להבקיע אליהם דרך מפני המים שמלאו ברגע את המבואות והפרוזדורים עם המעלות. ורב החובל מכחיש שבתו באולם הקונצרטי, ועוד מוסיף, כי אדרבא הוא היה על מקומו, ובראותו את ה„סטורסטאד“ נגשת אליו צעק אל הקפיטן להסב את הקיטור לסגת אחור ועל אניתו פקד להניח את הקיטור ללכת בכל כחו (שעלה לי"ח אלפי' כחות סוס) למען תמהר אניתו לעבוד מכנגד פני הקודמת, ולאחר שכבר נתקעה זו באניתו צעק לרב חובלה להניח את הקיטור בכל כוחו במהלך לפנים למען תהדק עצמה יותר בתוך כותל אניתו ובזה גופה תסתום את הפרצה שלא יחדרו המים לתוכה, אך כבראשונה כן בשניה לא שמע הקפיטן השני בקול דברו ויסוג אחור ונבעה הפרץ במלואו – אך יהי' איך שיהי' האסון גדול ונורא מאד תתפ"ד נפש נטבעו ובין ת"ג הנצולים אין מהנוסעים אלא כעשרים ממחלקה הראשונה וכק"ן נפש מהמחלקה השניה והשלישית.
ולא עוד אלא שבין הנוסעים היו 188 צירי „צבא ההצלה“ לקונגרס האינטרנציונלי בלונדון של „צבא ההצלה“, ומכלם לא נצל אלא התופף דידרו בלבד בהתאחזו בחזקה בהתוף הגדול שלו שצף על פני המים עד שבאו שתי האניות הנ"ל ויצילוהו ביחד עם השטים בסירות ההצלה ועם אלה שבשארית כחם עוד נלחמו עם גלי הים ויביאום לרימוסקי ומשם נשלחו במסה"ב לקוועבעק. אך לא די הי' להם כל אשר כבר קרם בדרך אני' בלב ים, ולחרדתם, מרוב הבהלה והחפזון להביאם למחוז חפצם, קפץ המסע מהמסלה ורק בדרך נס לא הי' אסון חדש.
והאני' „סטורסטאד“ המזקת אמנם נזוקה גם היא, אך בכ"ז עוד עצרה כח לשוט עד הגיעה לחופי קאנאדא עם רבים מהנצולים, וכפי שמטלגרפים ממונטיראל מגישה חברת האני' הנטבעת על הקביטן של המזקת תביעה של שני מיליון דולאר. כן מודיעים שהאני' היתה מובטחת באחריות של ששת מיליונים דולאר.
ובלי ספק גם החברה מצדה תשלם למשפחות הנטבעים סכומים רבים אבל אבדן הנפשות הרבות פסידא דלא הדר הוא, ורק השי"ת ירחם עליהם ועל כל העולם כלו המשתתפים עמהם לחמם מיגונים ואבלם, ולא יוסף לדאבה עוד בין בים ובין ביבשה, אמן.
"המודיע", שנה חמישית, מס' 32, 5 ביוני 1914, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 