
חוץ לארצנו:
[…]
הבאראָן ארטהור רוטהשילד עשה לו אנית סוחר חדשה אשר קרא את שמה „עראָס“; ובהיותו זה לא כביר עם אניתו בחוף וויללאפֿראנקע אשר אצל ניצצא קרא את הרב הראשון מצרפת, איזידאָר, אשר ישב בעת ההיא בניצצא להתרפא, ואת הרב מניצצא, לחנוכת האניה. הרב מניצצא קרא מזמור ק"ז שבתהלים מפסוק כ"ג „יורדי הים באניות וכו'“ עד סוף פסוק ל"א בלה"ק ובלשון צרפת והרב איזידור דרש לכבוד היום ומעין המאורע ויברך את בעל האניה ואת ביתו, ואת אנשי האניה החובלים והשטים אותה, ויתפלל בעד שלומם. אז עשה הבאראָן רוטהשילד משתה קטן לכל הבאים אל החנוכה. והנה יש מכותבי העתים הרואים במעשה הבאראָן כעין דבר חדש אשר לא היה עד כה בישראל ואומרים שזה מחוקי האמורי. ואולם האומרים כזה טעות הוא בידם, כי חנוכת בנין חדש היתה ראש ומקדם נהוגה בישראל, והתורוה (דברים כ"א, ה') מזכרת את המנהג הזה כמנהג קדום וידוע. ומי לא ידע את חנוכת הבית לשלמה ובימי החשמונאים? ואם לא נודע בינינו חנוכת אניות זה לפי שלא היה בנין אניות נפרץ בין ב"י והמו"ל מה"ע „צד"י“ מעיד כי לפני ארבעים שנה היתה חנוכת אניה אשר בנה איש ישראלי בהודו והאניה היתה הולכת בים הודו ועליה התנוסס „דגל יהודה“; ומעיר בצדק כי במעשה הבאראָן ראָטהשילד אין שום דבר תמוה זולת זה שקרא לאניתו כשם אחד מאלהי יון (עראָס הוא אלהי האהבה להיונים הקדמונים).
"המליץ" שנה עשרים ושש, מס' 12, 22 בפברואר 1886, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.