מדידת עומק הים – 1886

ידיעות העולם והטבע

מדידת עומק הים. סיר-העמק אשר בים המלח.

עוד לפני שנים מועטות, בעת אשר האדם ברב תבונתו כבר העפיל לעלות על פסגת החכמה והדעת, ויגל חדשות ונצורות בכל ענפי מדעים שונים, בעת ההיא עוד לא עלה אף ביד אחד החכמים אשר בארץ, למצא עצה איך ובמה למדוד את המקומות העמוקים אשר בים, ולדעת אל נכון את מדת עמקם, כי עד העת ההיא השתמשו המודדים באנך (זענקלאָטה) פשוט, עשוי ככדור ברזל וקשור בקצה חבל עב מאד, ובאופן זה מדדו את עומק הימים והנחלים, אך אח"כ נוכחו החכמים לדעת כי משגה אתם, יען כי החבל העב הזה התנשא כפעם בפעם ע"י זרם ושבולת המים, בעת הורידוהו הימה, לכן התהפכו החכמים והחוקרים בתחבלותיהם, ויחליטו להמיר את החבל העב בתקות משי דקה ממנו, ולתלות את האנך עליו, וידמו בזה להשיג מאוים ולהגיע למטרתם, אך הם שגו ברואה, כי אף אם האנך הגיע באין כל מפריע אל קרקע הים, כי זרם המים לא עצר עוד כח לשאת את החבל הדק ממעל להמים אל כל אשר היה רוחו, בכ"ז אחרי אשר החלו לשוב להוציאו ולהעלותו מעומק הים, והנה הה, תקותם מפח נפש, בתקלה דקה נתקה, והאנך יחד עם חלק גדול מהחבל מצאו בחיק הים קברם, ואך מחלק החבל הנשאר תלוי בירכתי הספינה, יכלו המודדים לדעת את מדת אורך החבל הנפסק, ושערו לפי זה את עומק המים אשר במקום ההוא. אך על דרך זו לא ידעו אל נכון ובצמצום את מדת העומק, כי אחרי אשר כבר הגיע האנך אל קרקע הים, נדחפה ונסחפה תקות המשי הלאה תחת המים ע"י השבולת והזרם. לכן למען דעת בצמצום את עומק הימים לא ע"פ השערה בלבד, המציא החכם האמעריקאני Brooke אנך אחר טוב ממנו.

מד העומק שהמציא John Mercer Brooke, שנה: 1886. המקור: ויקישיתוף

המכונה הזאת היא כדור ברזל גדול שנים שלשים ליטרא משקלו, ובו חור מפולש, ודרך החור הזה תחוב מטיל ברזל אשר קצהו התחתון יעבור גם דרך דף קטן הנקוב באמצעו והמכוון נגד חור הכדור, משני עברי הדף הזה יוצאים שני פתילי ברזל ועליו חונה הכדור. בקצה העליון אשר במטיל נמצאים שני ווים מתנועעים אשר שני קצות פתילי הברזל מחושקים בהם. שני ווים אלה נמשכים למעלה ע"י שני פתילי ברזל קצרים אשר ראשם האחד קשור בהווים וראשם השני קשור בתקות חוט המשי אשר ממעל להם. החלל אשר בקצה התחתון במטיל משוח בחלב ובשומן, למען אשר בהגיע המטיל על קרקע הים, ידובק החמר והטיט אשר על פני התהום בהחלב לדעת ע"י זה מראה קרקע הים במקום ההוא.

בהגיע המכונה על קרקע הים, או יתמוטט הכדור הכבד מן המטיל וימשוך את הווים אחריו למטה, וראשי פתיל הברזל יזיחו מן הווים המחושקים בהם, והכדור הזה יחד עם הדף המנוקב ישארו בחיק הים, כי לוא חפצנו להעלות גם אותם שוב מן המים, כי אז ינתק החבל הדק מהמשא הכבד הזה, ואולם המטיל אשר משקלו מצער יעלה לבדו מעומק הים, ובקצהו התחתון יתלכדו החמר והטיט אשר על פני קרקע הים.

על דרך זו מדדו המודדים את עומק המים והנחלים, אולם בכל אלה היו החכמים מסופקים, כבראשונה אם לא תסחף גם עתה תקות חוט המשי הלאה ע"י זרם המים, גם אחרי אשר ינוח כבר הכדור על קרקע הים, לכן בגלל הדבר הזה מצאו החכמים אשר בימינו אלה לטוב לפניהם, לשנות את האנך הזה, ולהסיר את כל המכשולים הרבים אשר יעמדו לשטן על דרכם מבלי יכולת לדעת ע"י בצמצום את עומק המים אשר בימים, וישימו אל לבם לתקן גם את המעות אשר בהאנך הזה, ויחליטו להמיר את תקות המשי בפתיל ברזל, למען לא יסחפנו עוד הזרם סחוף והשלך אל כל רוח. ותחת המטיל האטום (מאססיף) התקינו קנה חלול עשוי מרקוע פחים, ובעת אשר יגיע הקנה אל קרקע הים נסתם פיו למעלה ע"י כסוי היורד עליו באמצעות כדור עופרת, והחמר והטיט יתלכדו ויתכנסו תוך החלל פנימה במדה מרובה, ולא יכלו עוד לצאת ממנו אחרי אשר הכסוי ממעל לו לא יתן את האויר לבא שמה, ובאופן זה מצאנו ראינו כי קרקע הים מכוסה במקומות רבים בסיד ובקליפות יצורים מיקראשקאפים קטנים מאד, אשר מצאו שם קברם, וקליפתם חזקה מצור.

האנך הזה מצא מסלות בכל אפסי תבל, ובו השתמשו אח"כ למדידת עומק הים אשר בין אירלאנד ונייפינדלאנד, והוא המקום הנבחר למקום תחנות הטעלעגראף אשר מאירופא לאמעריקא מתחת לקרקע הים. עומק הים על הקו הזה הוא בערך אחד עשר אלף רגל, והמקום היותר עמוק שם הוא ארבעה עשר אלף רגל.

ומלבד האנך הזה, אשר על ידו נכיר ונדע בצמצום את עומק הימים והנחלים, עוד הורה אותנו הטבע הנדיבה להכיר ולדעת את עומק הימים בלי כל יגיעה ועמל, גם בלי כל מכונה ואנך, כי המשברים והגלים, בלי כל אמר ודברים, יגידו לנו את עומק המים אשר בימים בכל מקום ומקום, כי ברבות עומק המים, כן ימהרו הגלים לרוץ אורח, תחת אשר בהמקומות שאינם עמוקים יתנהלו הגלים לאט. בים האקינוס ימהרו הגלים רוץ שש מאות קילאמעטער בכל שעה ושעה, ולפי זה נדע כי עומק הים הזה כפי חשבון אמצעי הוא תשע עשר אלף רגל, ועומק ים האטלאנטי הוא ארבע עשר אלף רגל, והמדה הזאת מכוונת למדידת האנך ולשאר אופני המדידה. המקום היותר עמוק בים האקינוס הוא, לפי מדידת Riugos, ע"י האנך אשר לבראָאָקע, ארבעים ושמונה אלף רגל, והוא בעומק שתי פרסאות.

כל המים והימים אשר בארץ אינם עמוקים כעומק ים האקינוס. עומק ים הקדם הוא שתי מאות וארבעים רגל בחשבון האמצעי, אולם בין איי ווינדויא וגאהטלאנד ימצא מקום עמוק בתבנית סיר (קעססעלפֿאָרמיגע באדענפֲערטיעפֿונג) אשר מדת עמקו תעלה לשמונה מאות וארבעים רגל. עומק ים התיכון וים השחור הוא שלשת אלפים רגל בחשבון האמצעי.

מדת עומק ים הכנרת (Genesareth) בתוך היא 165 רגל, מהלך שבע שעות ארכו ושתי שעות רחבו. עומק ים המלח או ים הערבה אשר בעמק הירדן, שארכו מהלך עשרים שעות ורחבו מהלך 1/2 4 שעה, הוא אלף ושלש מאות רגל.

פני המים (וואססערשפיעגעל) אשר בים המלח יתעמק לערך 1231 רגל יותר מעומק פני המים אשר בים התיכוני. אבני ברזל גם אבני סיד יסובבנו ויעטרנו במספר רב מאד, מדת גבהן הוא עד כדי 2500 רגל.

מרדכי טייטעלבוים.


"הצפירה", שנה שלוש עשרה, מס' 59, 29 ביוני 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s