מסביב למלחמה.
הצי הרוסי.
הצי הרוסי התחזק עתה במדה ידועה ע"י ארבע אניות-מערכה מטיפוס „גאנגוט“, שנוספו עליו. האניות האלו נגמרו בשנת 1911, כל אחת מהן מכילה 23,400 טון ומזוינה בי"ב תותחים בעלי ל' וחצי סנטימטר וגם בט"ו תותחים בעלי י"ב סנטימטר. לפי הפרוגרמה צריכות היו להיות מוכנות בהחלט בסתו של שנת 1914, אבל דבר זה לא הושג. רק בשנת 1915 הוכנו כל צרכן לקרב.
אלו הן אניות-המערכה הגדולות הראשונות של הצי הרוסי, אשר גם לו, כמובן, כשהוא לעצמו, יש ערך מסוים. ביחוד יחזק הצי ע"י אניות-המרוץ החדשות. אלו הן אניות-מרוץ ענקיות מטיפוס „בורודינה“, אשר התחילו לבנות אותן בשנת 1912 ואשר נועדו להגמר בראשית שנת 1916. אחרי שעבודת הבניה נעשתה במהירות גדולה, צריך לשער, שבקרוב תהיינה האניות נכונות. ארבע אניות-המרוץ האלו המחופות שריון מכילות כל אחת 32,500 טון ומזוינות כ"א בי"ב תותחים בני ל"ח וחצי סנטימטר ובכ"ד תותחים בני י"ג סנטימטר. עביו המקסימלי של השריון מגיע ל-305 מילימטר. ארכה של כל אחת מהאניות הענקיות האלו הוא 228 מטר וחצי ורחבה – שלשים מטר וחצי.
ארבע אניות-המערכה האחרות של הצי הבלטי שמהן האחת היא בעלת 17,000 טון והאחרות מכילות יותר מי"ג אלף טון, מזוינות בארבעה תותחים בעלי שלשים סנטימטר ובארטילריה בינונית. מלבדן יש חמש אניות-שריון, אשר ביניהן אין אמנם אנית-מרוץ למלחמה, אבל אין להתיחס אליהן בבטול.
אניות-מרוץ קטנות יש רק ארבע, שמהירות מהלכן היא גדולה מאד. מסוים הוא מספרן של האניות מחבלות המוקשניות, שמהן „נאוויק“ מכיל 12,800 טון והיא אחת מהאניות היותר מהירות שבתבל, באשר היא עוברת 27 מיל-ים בשעה. בס"ה היו כאלו בראשית שנת 1915 לא פחות משבעים ושבע, ואפשר להניח, כי מספרן גדל. לזה צריך להוסיף עוד סירות תת-מימיות, אשר גם מספרן גדל בודאי. מלבדן יש עוד כ"ה תותחניות ממאתים עד 1400 טון. אבל בחלקן הגדול העברו אל הצי הסיבירי ואל נהר אמור.
אבדות הצי הרוסי בים הבלטי היו, מלבד ה„פאלאדה“, אנית-השריון „זשעמטשוג“, אנית-המרוץ המוקשנית „יעניסיי“ והתת-מימית „אקולא“.
"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 36, 11 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 