הושב ממצולות ים – 1888

חדשות

(הושב ממצולות ים) למ"ע נפ"פ מודיעים מספאַלאטאָ כדברים האלה: מקרה נפלא וזר נפל פה לפני ימים לא כבירים וזה הדבר: דיגים אחדים שטו בשתי סירות דוגה על פני הים לפרוש מכמורת על פני המים, והנה פתאום רוח סער נסע מים ויגע במפרשי הצנות ויהפכן על פניהן. הדיגים האלה לומדי מנעוריהם לשחות במים עזים, ולכן פרשו ארבות ידיהם ויחצו את משברי המים האדירים וימלטו מתחת להספינה, וירימו קולם לצעק לישועה. והנה מרחוק עמדו דיגים אחרים פורשי מכמורת גם הם, ויראו את האמללים האלה מפרפרים בין החיים והמות, לוחמים מלחמת תנופה עם גלי הים הפותחים לועם לבלעם כשאול חיים, וימהרו לגשת אליהם בסירות הדוגה אשר להם ולהעלותם מתהום רבה.

שם ראו לדאבונם כי עלם בן שתים עשרה שנה בן לאחד הדיגים הנמלטים נעלם, ולא נודע מקומו איה? האב האומלל מרר בבכי ויקונן בנפש נשברה על בנו ההיה לברות למלתעות ים זועף וכבר נואש מתקותו לראות עוד את בנו. הדיגים חתרו לבוא אל חוף האי סאָלטא מיראת הסער המתחולל לבל יגע בהם לרעה. אחרי כן עברה אנית קיטור אחת על פני הים לעשות דרכה, ותרא והנה סירות דוגה הפוכות צפות על פני הים, ואחרי בואה ליסאה, מהרה להודיע את הדבר הזה לספאלאטא ועד מהרה שולחו משם מלאכים קלים באנית קיטור לבקש את הספינות האובדות והנהפכות, האני' באה עד חוף אי סאלאטא והדיגים באו אל תוכה, ומשם שטה הלוך ושוט עד אשר מצאה את הספינות ההפוכות. ובחבלים עבים נקשרו אל אנית הקיטור למשכן אחריה אל החוף, נגש מלח אחד מהיר וחרוץ אל הספינות ההפוכות וידפוק בחזקה על רצפת הספינה האחת, וישמע קול דפיקה חלושה לעומתו מעבר השני להספינה. ויבן המלח כי הנער עודנו חי שם יען כי האויר הנלחץ בין המים להספינה לא נתן את המים לעלות אל גובה החלל ולהטביעו. אך המלח החכם הזה פחד לנפש הנער פן בהפכו את הספינה יפרצו המים בחזקה אל תוכה, וישיתו קציר לחיי הנער האומלל אשר כל עוד רוחו בו; ולכן חבל תחבולה לנקוב חור ברצפת הספינה ממעל ולהעלותו משם.

הנער אמנם הועלה בחיים חיתו, אך אחרי ירדו היבשה התעלף שעות אחדות, ואחרי אשר השיבו רוחו אל קרבו, ספר לפני הקהל כי בכל משך יום תמים אשר שהה תחת הספינה הנהפכה, לא הסתתרה בינתו, ודעתו לא עזבתהו, חשכת עיפתה היתה על כל סביביו ולכן לא ידע בנפשו אם בתחתית התהום הוא והארץ כבר סגרה בריחיה בעדו לעולם, או עודנו צף על פני המים ותקות חוט תקותו טרם קופדה. האב נפל על צוארי בנו זה ויבך משמחת לבבו, וישב תודה להמלח ולבעלי אנית הקיטור אשר בעזרתם בן חדש נתן לו. –


"קול מחזיקי הדת", שנה רביעית, מס' 10, 24 בפברואר 1888, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s