אסון האניה "אימפריס אוף אירליאנד" – 1914

נוסעים על סיפונה של "Empress of Ireland". המקור: ויקישיתוף

פרטי אסון אבדן האניה „אימפריס אוף אירליאנד“

כבר הודיע הטלגרף ע"ד האסון הנורא להאניה „אימפריס אוף אירילנאד“ שנטרפה בים ע"י התנגשות באניה מוליכה פחמים „סטארסטאד“. עתה אנו מוצאים בעתוני חו"ל את פרטי האסון הזה:

באניה הנטרפת נמצאו 1467 נוסעים ונוסעות. מהם ניצלו רק 396, מהם 29 מנוסעי המחלקה הראשונה, 29 מנוסעי המחלקה השניה ו-101 מנוסעי המחלקה השלישית. בס"ה ניצלו 159 מן הנוסעים ו־237 משרתי האניה. אחר-כך נתקבלה ידיעה שניה, כי ניצלו עוד חמשים נפש. לפי זה עולה בס"ה מספר הניצולים ל-446 נפש ו-1021 נפש טבעו בים. רב-החובל חי והוא שוכב בבית-החולים שברימוסקי. ראשי העיר שבלונדון ובליוורפול התחילו מאספים נדבות-כסף לטובת האלמנות והיתומים. ראש העיר הלונדוני נדב מכסו חמשים לטראות שטרלינג. אלפי נשים וילדים עמדו כל הלילה בוכים ומיללים על שפת הים. אחד הנוסעים באניה דיוויס מספר בתוך יתר הפרטים, כי ראה בעיניו את אשתו נסחפת בכח הזרם מעל מכסה האניה ונעלמת מתחת למים. המשחק בתיאטרון אירווינג ואשתו היו האנשים האחרונים, אשר דבר אתם. איש אחד מטורנטה שניצל מספר: „אני ראיתי את אירווינג עומד לפני התא שלו ובידיו שני אזורי-שחיה, והוא מרגיע את אשתו בדברים. הוא העלה אותה על המעלות. כשכבר תליתי במים על אחד השלבים ראיתי את אירווינג עומד על מכסה האניה ומחבק את אשתו, וכאשר נטרפה האניה לגמרי נעלמו שניהם חבוקי-יד“. כך נגמר מסע-הכבוד של המשחק המהולל הזה דרך אמיריקה.

האדון דונקאן, פרקליט לונדוני, מספר, כי הקיץ משנתו לקול האותות והספיק ללבוש את בגדיו למחצה. אחר-כך שמע קול נפץ וימהר וירץ ויעל על מכסה האניה, ושם לא יכול לעמוד על רגליו מפני שנתעקמה האניה. לו וגם לרבים אחרים אתו לא הספיקה השעה לשים עליהם את האזורים. הוא מהלל את הנהגתם של משרתי-האניה. הוא ראה רבים מהם כשהם עוזרים להנוסעים ומוסרים להם את אזוריהם. כשנטתה האניה על צדה בפעם האחרונה נשטפו כולם מעל המכסה המימה. בקול צעקות נוראות וקריאות ותחנונים נפלו הכל הימה. שם פרצה מלחמה מבהילה של הכל נגד הכל. אני הרגשתי גויות ערומות מתחתי. חצי תריסר של אנשים תלו את עצמם בגוי. אני הניעותים מעלי עד כמה שעצרתי כח. כעבור שעה הוצאתי על-ידי סירה אחת מתוך המי כמעט נפשי בי“. אחד ממאה היה  לבוש את בגדיו. גם דונקאן מהלל את שר-החובלים, אשר עד לאבדן האניה עמד על הגשר עם יתר המלחים.

לפי דברי הניצולים יוצא, כי האסון התחולל כ"כ פתאום ובמהירות הברק עד שלא הספיקה השעה לאיש ללבוש את אזורי-השחיה והאופיצירים לא מצאו להם עת לעורר את הנוסעים משנתם. תיכף לאחר ההתנגשות כשהגיעו המים אל מקום הדוד פקע הדוד, פעולת מכונת-המאור הופסקה והאנשים הנלחמים על חייהם נמצאו בחושך. האניה ירדה מצולות במהירות מבהילה. אחד הניצולים מספר: „אני השקפתי בעד אשנב האניה והנה פתאום נראה לי איזה עצם אפל. כרגע נשמע נפץ נורא. התא נתמלא מים ואני מהרתי ויצאתי ממנו. עלמה אחת עם ילד קטן על זרועותיה בקשה ממני, כי אשים עליה אזור של הצלה, ואני מלאתי את חפצה. כשעליתי על המכסה נתעקמה האניה כ"כ, עד שהוכרחו הנוסעים להחזיק במעקה. אני קפצתי המימה, אחדים שכבר הקדימו לקפוץ המימה ואלה שקפצו אחרי דחפו אותי לכאן ולכאן. פעם אחת הוכרחתי לשחרר את עצמי מידי איש שאחז בי בחזקה“. נוסע אחר מספר: „כשנעשתה ההתנגשות נמצא רב-החובל על הגשר שלו. תיכף צוה ע"י קנה הדבור לאנשיו, כי ירגעו. כשנטתה על צדה קרא: „מהרו! חושו! אל תאבדו רגע; אם הדלתות סגורות מהרו ושברו אותן! אל תשכחו: נשים וילדים ראשונה!“ אבל מפני הצעקות והיללות לא נשמע קולו של רב-החובלים. כאשר שבתי ראיתי את רב-החובלים שוכב שטוח על מכסה האניה „לידי איוויילין“ ובכה בכי-תמרורים.

בלונדון רב האבל מאד וכך הוא גם באמריקה. מיום האסון על ה„טיטאניק“ לא קרה עדיין אסון גדול ונורא כזה.


"הזמן", שנה רביעית, מס' 114, 2 ביוני 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

RMS Empress of Ireland, SS Storstad

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s