האסון בים הצפוני.
המאורע האיום והמעציב במאד, אשר אירע בים הצפוני בקרבת העיר הל (Hull), עוד לא הוברר בכל פרטיו. ובעיקר הדבר אין אנו יודעי עוד, בשעה שאנו כותבים את הדברים האלה, את סבת הטעות שטעו מפקדי האניות של הצי הבלטי לירות על סירות־דוגה של האנגלים. כי דבר זה הלא מובן מאליו, שלא עשו בזדון ולא לירות על דיגים הולכים לתמ וצדים צידם בלב ים נתכונו. עד אשר יבוא ברור־דברים באופן רשמי ובדיוק אין לנו אלא השעות, קרובות או רחוקות.
להבנת המאורע עלינו לברר תחלה את ענין ציד־הדגים בים הבלטי (המזרחי) ובים הגרמני (הצפוני). ביחוד גדול מאד ערך הדיגה בים זה הנקוב בארונה, אשר ברובה אינה דיגת-חוף, כי אם „דיגה בלב ים“, כלומר כי הדיגים מפליגים בסירותיהם בים ומתרחקים הרבה מן החוף למקום שספינות גדולות ואפילו אניות־מלחמה עוברות. ובהיות כי במקום זה הסכנה מצויה, שלא יתקלו ספינות גדולות בסירות־דוגה הקטנות, לכן עבר כבר דין ודברים בין הממשלות המתיחסות לחופי הים הבלטי והים הגרמני. הממשלות הושיבו ועד לפקח על עניני הדיגה בלב ים, אשר ממנה יוצאת פרנסה לכמה רבבות משפחות והוא עסק של מיליונים. כבר אירע, כי אניות מסחר גדולות, וביחוד אנגליות, רמסו בדרך הלוכן סירות דוגה גרמניות או הולנדיות. עתה קבעו חקים מיוחדים כדי לשקוד על תקנות הדיגה הזאת, גם העמידו גבולים וקבעו תחומים, כדי שלא יבואו הדיגים לידי תגרה ומלחמה ביני לבין עצמם. יש סימנים מיוחדים לדיגים להזהיר את האניות הגדולות מדי עברן, כי לא יתקלו ברשתות הדיגים וגם לא יחבלו בסירות דוגה. ולעומת זה חוסים בעלי האניות באחריות כל הפסד אם לא שמו לבם לאותות האזהרה האלה. כל מי שעבר פעם בספינה בים הגרמני פגש בדרכו בסירות דוגה כאלה למכביר.
הדיגים אינם מפליגים בים ביחידות, אלא מתאגדים לאגודה של ארבעים או חמשים משליכי־חכה ופורשים לים. הם מתעכבים בעבודתם איזו ימים, על פי הרוב שבוע שלם, וביום השבת לעת ערב הם שבים לעירם, כדי לנוח ביום הראשון מעבודתם. אם אין עיר החוף רחוקה, הם נשארים בים עד אחרי חצות הלילה ושבים לבתיהם לפנות בקר. הדיגים בים הבלטי הולכים באניות מפרש קטנות, מפני שאין הדיגה בים הבלטי מעשרת את בעליה, ורוב מיני הדג העולים בחכה ובחרמים בים הזה הם בזול. ואולם בים הגרמני יורדים באניות־קיטור, ובכלל כבר התקדמה הדיגה בים הזה במדה מרובה.
הדיגים האנגליים הפליגו בים דרך מאתים פרסאות ימיות, ובכל אופן נמצאו במקום אשר ספינות גדולות עוברות שם, שהרי נפגשו באניות של הצי הרוסי. בודאי היתה כאן טעות גדולה, אשר ממנה יצאה התקלה הזאת. אפשר, כי לא היו הדייגים זריזים להראות אות וסימן לאניות המלחמה, או כי לא ראו את האותות האלה בסבה מן הסבות. איך שיהיה, בודאי אם היו יודעים, כי סוף סוף אין כאן אלא סירות־דוגה, לא היו עורכים מצד הצי הבלטי מלחמה נגדן. אבל כפי הנראה חשבו, כי טמנו להם אויביהם פחים שם ועשו מה שעשו מתוך הסכנה, שלפי טעותם נמצאו בה אז. קרוב לשער, כי אחת האניות נתקלה כבר במשטח חרמים של הדייגים ונסתבכה בחבליהם, וזה גרם לטעות האיומה הזאת.
כי עשה הדבר רושם גדול באנגליה ובכל ארצות הישוב, זה מובן מאליו. אבל בספירות הרשמיות של אנגליה אמנם התעצבו מאד על הדבר הזה והתאבלו על האנשים התמימים שנפלו בלי שום סבה וגם השתתפו בתמיכה לאלמנותיהם ויתומיהם ולהנפצעים – אבל הצער לא קלקל את השורה. וכל מה שעשו בעסק זה עשו בישוב הדעת ובמתינות. שהרי אין ספק, כי גם ברוסיה מצטערים מאד על המקרה הלא־טהור הזה. ובודאי יחקרו וידרשו בדבר. אם ימצא עון את אחד מן הפקידים לא ינקוהו מעונש, וכל מה שיכלו לעשות כדי להמתיק את המרירות יעשה. כבר בא באופן רשמי מפטרבורג להביע לממשלת אנגליה את רגשי הצער אשר תחוש ממשלת רוסיה בדבר הזה. אין כאן ענין מדיני, אלא אסון גדול, אשר קרה בים בשגגה. האסון הזה יכאיב את לב כל איש, כאשר נצטער לשמוע, כי נתקלה אניה בדרך והנוסעים טבעו בים. אלמלא יצאה התקלה מצד אניות מלחמה העוברות למזרח הרחוק, לא עלה על דעת איש לעשות ממנו מאורע מדיני. אבל גם לפי מצב הענינים כעת אין ספק, כי לא יהיה בשביל זה שום סכסוך בין ממשלת רוסיה ובין ממשלת אנגליה. מי שהסב באסון זה ישא עונו, והממשלה ועושי דבריה נקיים. ואם יהיה הצורך למלאות חסרון הנזוקים, בודאי לא תשמט מחובתה זו.
זוהי נקודת־המבט בספירות הרשמיות של אנגליה, אשר לא נגררו אחרי דעת הקהל שהיתה סוערת וסואנה מאד, כאשר באה השמועה המעציבה הזאת לאנגליה.
ש. ברנפלד.
"הצֹפה" (ורשה), שנה שנייה, מס' 536, 28 באוקטובר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
Dogger Bank incident
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 