תחבולות המלחמה – 15 בפברואר 1904

בעולם המדיני.

תחבולות המלחמה.

עתה נתברר הדבר, כי שאיפת היפונים היתה ראשית־כל להחליש כפי האפשר את הצי הרוסי, למען לא יהיה להם לפגע בהובילם את צבאם להורידו היבשה בחופי קורעיא. לדאבון לב כל ידידי הרוסים עלה הדבר הזה בידי היפונים. בזמן התחלת המלחמה היו לרוסיה במזרח הרחוק אניות־מלחמה גדולות, כלומר אניות־שריון (פאנציר־שיפפע) ואניות חוזרות (קרייצער) ממדרגה ראשונה ושניה בס"ה 21, מלבד שלש אניות כאלה „דמיטרי דאנסקאי“, „אסלאבא“ ו„אוורארא“ הנמצאות עוד בדרך לבוא למזרח הרחוק. מאלה עמדו ארבע אניות חוזרות ממדרגה ראשונה („רוסיא“, „גראמאבאי“, „באיאן“ ו„ריוריק“) אצל וולאדיוואסטאק, הנמצא במרחק גדול (דרך הים) מפארט־ארטור. שבע־עשרה האניות הענקיות האחרות מלבד אניות־הפחים וכו' היו נמצאות אצל פארט־ארטור; והנה בזמן ההתנפלות הראשונה השחיתו היפונים שתי אניות־שריון ואניה חוזרת ממדרגה ראשונה (צ'עסארעוויטש, רעטוויזאן ופאלאדיא); אח"כ בעת שנגשו היאפונים להמטיר אש על פארט־ארטור נשחתו במלחמה עם האניות היפוניות עוד שלש אניות חוזרות ואנית שריון אחת (פאלטאווא, אסקאלד, דיאנא ונאוייק).

אתמול באה ידיעה רשמית, כי „אנית הטראנספארט“ הרוסית להנחת מוקשים (טארפעדין) בעת שעסקה אל חופי פארט־ארטור בהנחת טערפעדין במקומות ידועים – נלכדה בעצמה בפח (באשמת השטף הגדול אשר דחף אותה על טארפעד) ותעל בסערה. אניות כאלה להנחת טארפעדין מהטפוס החדש יש לרוסיה בס"ה ארבע, ומהן נמצאו שתים בים השחור ושתים, שהיו בתוך הצי על הים הבאלטי, נשלחו למזרח הרחוק ומאלה השתים נלכדה האחת לדאבון לב כל חובבי הצי הרוסי.

מניחת המוקשים הרוסית "יֶניסֶיי". מקור: ויקישיתוף

עוד מתעצב הקהל הרוסי על העדר כל האניות הנזכרות במערכה להתיצב בפני אניות האויב, אשר החלו לשמור עתה את המבוא והמוצא של לשון־ים הפעשטילי ואומרות למלוך שם בכיפה, והנה נתאשרה היום השמועה בדבר האניה החוזרת ממדרגה ראשונה „וואריאג“ והאניה הקאנאנערית „קארעעץ“ אשר בעצמן העלו את עצמן בסערה, למען לא תפולנה בידי היפונים. עפ"י הידיעה האחרונה כך היה הדבר: ביום ב' העבר אחרי הנתק החבור הדיפלומטי יצאו שתי האניות הנזכרות מפארט־ארטור לשוט על פני לשון־ים הפעשטילי לפאת מזרח סמוך לקורעיא כדי לרגל את המקום ופתאום ראו כי אניות־משא יפוניות נושאות אנשי צבא הולכות ומתקרבות לחוף קורעיא להורידם היבשה בחוף טשעמולפא, אז החלו לירות על האניות הנזכרות, אבל לעזרת האחרונות באו אניות־מלחמה אחרות  והמלחמה התלקחה בכל עוז, ובראות פקידי האניות הרוסיות, כי לא יהיה להן מעמד בפני האויב החזק מהן, אז הורידו את המלחים המימה ואת האניות העלו בעצמם בסערה. גם מעל אנית המשא „סונגרי“ שהיתה בצותא חדא עם האניות הנזכרות ושנלכדה ע"י היאפונים – השליכו המלחים את עצמם המימה. אכן יען כי הדבר היה קרוב להחוף טשעמולפא, אשר שם עמדו אניות אנגליה, צרפת ואיטליה נצולו הטובעים ע"י מלחי האניות האלה וממשלת יפוניה נתנה רשות לבעלי האניות להעביר את הנצולים לחינא – בתנאי שתתחייב רוסיה לבל תקרא להם עוד להשתתף במלחמה.

יש להעיר כי המקרה הנזכר נכבד ליפוניה גם מטעם אחר, יען כי ידידיה תוקעים ומריעים עתה, כי היריה הראשונה  לא מיפוניה יצאה, כי אם מאת האניות הרוסיות „וואַריאַג“ ו„קארעיעץ“ הנזכרות, אשר החלו לירות על חיל יפוניה ביום ב' מבעוד יום בעת אשר ההתנפלות הראשונה מצד יפוניה על אניות רוסיה סמוך לפורט־ארטור היתה באותו יום אחרי חצות הלילה, כלומר כעבור שעות אחדות אחרי השמע היריה הראשונה מן האניות הרוסיות הנזכרות, שהיו גם הקרבנות הראשונים של המלחמה. באופן כזה עוד רוחצת יפוניה בנקיון כפיה.

בנוגע לארבע האניות החוזרות ממדרגה ראשונה אשר להרוסים אצל וולאדיוואסטאק – באה ידיעה, כי הן יצאו משם יחד עם אנית־הסוחר „לענא“, אשר נהפכה עתה לאנית־מלחמה, לפאת דרום כדי להספח אל קבוצת האניות בפארט־ארטור. אכן יען כי אי־אפשר עוד לעבור דרך בריח־הים הקורעאי, המבדיל בין יפוניה לקורעיא, יען כי היאפונים כבר בצרו להם מעמד במקום ההוא, על כן האניות מוולאדיוואסטאק ללכת סחור סחור בדרך ארוכה, הסובבת את כל איי יאפוניה. כפי שהודיעה אנית־סוחר אחת, שבאה לשאנחאי (חינה) המטירו האניות הרוסיות הנזכרות אשר על העיר היאפוני חאקאדאטע בעברן בקרבתה בצד הדרומי של האי יעססא ולפי הודעת עתונים צרפתים עלתה כל העיר הנזכר על המוקד והסוללות של המבצר נשחתו. אכן הודעה רשמית  בענין זה מצד הנציב אלעקסעיעוו לא באה וראש־המטות של היאפונים מכחיש את כל הידיעה ואומר להד"ם. העתון „נאוואע וורעמיא“ נוטה להאמין, כי בעיקרה נכונה היא הידיעה, אף כי גם הוא חושב לגוזמא את הודעת העתונים הצרפתים, כי כל העיר עלתה על המוקד וכי נשחתו הסוללות של המבצר. יען כי הסוללות מתנשאות מאד למעלה מעל שטח הים ואי־אפשר היה להשחיתן ע"י יריות מן האניות. יש אומרים, כי להאניות הנזכרות יש פחמי־אבן למדי לזמן רב והן לא תלכנה להספח אל האניות, אשר נשארו אצל פארט־ארטור, כי אם אומרות לשוט על פני האוקינוס השקט ולהטיל אימה על היאפונים. אחרים משערים כי האניות הנזכרות הולכות לקראת שלש האניות הרוסיות הנמצאות בדרך להמזרח הרחוק כדי לשמרן ולחדור אח"כ יחד אל לשון־ים הפעטשילי.

לעת־עתה אין ליפונים חתחתים בדרכם מסביב לחצי־האי קורעיא והם מעבירים שמה אנשי צבא במספר רב באין מפריע ומורידים אותם על היבשה בכל חופי קורעיא הגדולים והנכבדים בערכם הסטראטעגי. גם בסעאול בירת קורעיא, כבר תקעו להם יתד והמלך של קורעיא, אשר מקודם היה נמצא תחת השפעת רוסיה ואשר עוד לפני שני שבועות בקש מהממלכות להכיר את ארצו לנייטראלית – נתן עתה בגלוי יד ליפוניה. עוד לפני שבוע חש לו מפלט אל בית־המלאכות הצרפתית, ועתה יצא ממחבואו ונכון הוא לעזור להיפונים בשלשים אלף אנשי צבא אשר לו. כמובן יש לחוש שכשאשר יחדרו היפונים לנגד מנדזוריה (ישנם סימנים שהם עושים הכנות לכך) לא יבגדו ברוסיה גם החינאים כמו שבגד מלך קורעיא ו„הנייטראליטעט“ שלהם יהיה כענן בוקר. אמנם יש להזהר מן ה„אזיאטים“!


"הזמן", שנה שניה, מס' 23, 15 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s