תלגרמות של הצפירה.
21 מאֶרץ (3 אפריל).
[…]
טולא. בגלל אשר מפקד האניה „וואַריאַג“ רודניעוו, אשר הצטיין בגבורתו בעת מלחמת הים עם צי יאפאן ליד טשעמולפא, מוצאו מן האצילים בפלך טולא, מחוז ווענעוו, החליטה אספת האצילים: למלא ידי ראש אצילי הפלך לשלוח תלגרמא של ברכה לרודניעוו בשם כל האצילים, ואם יעבור דרך טולא יקדמוהו בברכה ע"י סגל חבורה.

אדיסא. התגברות הרגשות הפטריוטיות בין התושבים לרגלי בוא הספנים הגבורים, היא באמת לעילא ולעילא. בכל מקום שיתראו יעשה למו ברגע פומבי ביקר כל כבוד. הנהגת העיר נתנה כבוד לספנים בעריכת ארוחת בקר. אחרי הארוחה הלכו במקהלת נוגנים אל החוף, לאניה „ניקולאי“, אשר בשעה 4 אחרי הצהרים הלכה לסיבסתופול. אל ההליכה בסך נלוה המון גדול, עד כי הנמל לא יכול להכילם. כל מסבי רחוב החוף מלאו המונים.
אדיסא. העיר לותה את הגבורים היוצאים בקול תרועת אורא. הקאפיטן סטעפאנאָוו ספר, כי מפקד האניה האמריקאנית „וויקסבורג“ היה בודד במועדו כל עת עמדו בטשעמולפא, לא התודע אל מפקדי אניות יתר הארצות ולא השתתף במועצה ובקריאת המחאה לפני המלחמה, יען כי איש לא שחרהו לזה. אחרי המלחמה שלח גם הוא יחד עם האחרים רופא וסדרות [?] הצלה. ע"ד קבלת מלחינו אל האניה וויקסבורג בלי ספק לא בקש רודניעוו, יען כי לא היה כל צרך בזה. – אחדים מן הפצועים קשה בטשעמולפא ובהונגקונק תחת אפוטרופסות הצרפתים. – השמועה, כי הקוריאנים חטפו את הניצולים מן המים וימסרום לידי היאפאנים, איננה נכונה. אף מלח אחד משלנו לא נפל בידי היאפאנים.
[…]
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 67, 4 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.