אסון המעברה בפאלאצק ע"נ דווינא – 1870

רוסלאנד.

[…]

פּאלאצק (Polotzk) בפלך וויטעפסק ע"נ דווינא. ביום א' ט"ו ימים לירח בול, ביום סופה וסערה, ומי נהר דווינא הפריעו פרעות בשאון גליהם, והנה קול יללה, זעקת שבר נשמעה בעיר והמונים המונים מאנשי העיר יחד ירוצון ואל שפת נהר דווינא פניהם מועדות. מה החרדה הגדולה הזאת? אניה מלאה אנשים סוערה בלב הנהר! אין משוט ואין מחזיק כן תרנה! האניה נהפכה על פיה ואשר בתוכה היתה לשלל למים האדירים משברי הנהר כסומו, צללו ואינם! מה נורא היה המראה להאנשים אשר עמדו נגד נגעם על שפת הנהר מעבר מזה ומזה לראות את אחיהם יורדים שאולה באין מציל! ועתה קורא נעים! נעזבה את עמק הרפאים הזה, קומה, לך אחרי אביאך אל עשרים ושנים בתי אחב"י; פה אשה תתיפח בדמעות על בעל נעוריה אשר לפתע פתאום ירד שחת בלא עתו גם עזבה בלי משען ומשענה וגם אימת העגון מרחפת על ראשה, ופה איש צעיר לימים יצרח מר אשר אשת חיקו היתה לשלל לתהום רבה והניחה אחריה חמשה ילדים קטנים וביניהם גם יונק שד. פה אב זקן ואומלל יליל מר על שני בניו מחמד לבו ומשענת חיתו כי שניהם כתומם צללו כעופרת בלב נהר. ופה אב ואם שכולים יזעקו, וספקו כף על בנם יחידם אשר המצולה קבורתו באין מציל. ומלבד הבתים האלה אשר האסון נגע עד נפשם גדלה השערוריה בכל בתי העיר, אין בית אשר אין שם פגע איש על אוהבו על קרובו ועל גואלו, על בן משק ביתו ועל כספו יבכו ונפשם ברעה תתמוגג. מספר הנטבעים הגלוים לנו *) 60 מהם מאחב"י עשרים, גברים ט"ז וביניהם שני נערים האחד בן ח' שני וה"ב בן י"ב אשר הביאם אביהם מכפר דירתו העירה לחנכם במוסר ותורה ויראת ד', ביניהם נערה בת ט' אשר טרם בואה האניה, שאלוה אן תלכי ביום סערה השיבה: בשליחת אמי לעבר הגדול **). יתר האנשים היו אכרים עובדי אדמה העולים מן הכפרים העירה.

זכרה להם אלהים לטובה לעשירי עירנו נדיבי לב, אשר נדבה ידם ורוחם שלשה מאות רו"כ, לחפש אחר הנטבעים לקברם בקבורת כל אדם, ולהתיר את נשותיהם מכבלי העגון. אבל לדאבון לבבינו, חפשו חפש מחפש זה שלשה ימים, ולא נמצא אף גוף אחד. השמועה מהאסון הזה הגיעה לשר הפלך וישלח אחד ממתי סודו לחקור ולדרוש בשלמי היתה הרעה. סוכן המעברה הושם בבית האסורים יען כי לפי הנשמע היה הוא אשם בדבר ופקיד העיר הוסר מפקודתו, ועל המעברה הושמו משגיחים מטעם הממשלה, ונעשה הכל כדרוש, אניות גדולות עם קטנות, לאנשים ולסוסים ביחוד.

נפתלי הערץ ליב לוצעווסקע.

*) מלבד אלה אשר אינם גלוים לנו, כי אינם מבני עירנו, ואשר מצאנו סוסים אסורים למרכבות ישוטטו בחוצות ובקשו את בעליהם ואין.

**) הנהר דווינא עובר דרך עירנו פאלאצק ומחלק אותה לשני ראשים, האחד בשם „עבר הקטן“ והשני בשם „עבר הגדול“. בעבר הקטן לא ישיג איש את כל הדרוש לחפצו; ע"כ יעברו על המעברה (אשר הושמה בפקודת הממשלה) בכל עת לעבר הגדול.


"המגיד", שנה ארבע עשרה, מס' 46, 20 בנובמבר 1870, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s