הליכות עולם.
[…]
הנה כן אירופא הולכת ושוקטת, לא כן ארצות הקדם, משם יחכו יום יום לתרועת מלחמה. כי שתי ממשלות חינא וצרפת הולכות ומתחזקות להעמיד דבר על דעתן. לקאנטאָן בא אחד משרי צבאות חינא, פאַנג שמו, לבצר העיר מעבר הים והיבשה, ויודיע דברו לכל בני הממלכות האחרות הנמצאים שם לרגל מסחרם, כי אם יקרה אסון לאניותיהם במלחמת ארצו עם צרפת, נקיה תהיה חינא מתביעותיהם, כי אך צרפת אשמה בדבר והיא תהי החיבת בתשלומי נזק. למכה"ע „North China Daily News“ מודיעים כי נתן קיסר חינא צו סתר להרים את לין ראש בעלי הדגלים השחורים לשר צבא מלחמה בטאָנקין. ממשלת חינא תעניק לו כלי נשק וכסף ככל אשר ידרוש. חיל יוננאן יסור למשמעת שר הפלך פיאן-שיוענג, הדרוש כראות כתב זה לצאת אל הגבול ולהתחבר אל חיל הדגלים השחורים. מדינת קוואנג-סי וכל יתר המדינות הקרובות תתנינה חיל וצבא להעמידו על הגבול אבל לא לעברו. שר הגליל ליאן-קוואננגא ושרי פלכי קוואנג-סי ויוננאן דרושים לשום מס על המדינות האלה לכלכלת החיל הנאסף שמה.

מלבד חיל היבשה הנאסף כעת בארץ הרבה הזאת מעם אשר מספרו מגיע עד ארבע מאות מילליאָן איש, הנה הממשלה עושה חיל גם על הים, ומאז החלו הסכסוכים בינה ובין צרפת הספיקה לבנות לה בחופי פרוסיא שלש אניות מזוינות (פאנצערשיפפע) העומדות הכן לעבור ארחות ימים ולהגן על חינא מפני אניות צרפת הנותנות חתיתן עליה. ביום 1 דעצ. הורידו מחוף שטעטטין הימה את האניה השלישית לעיני עם רב אשר נאסף מסביב להתבונן אל המראה. ציר חינא, לי-הונג-פאאָ ורעיתו וכל בני לויתו ורבים משרי אניות חינא נקבצו באו אל המקום ההוא. הציר נסע בראשונה לפריעדריכסרוע לבקש מאת ביסמארק לתת את שר חיל הים אשר באשכנז לקדש את האניה החדשה בשמה אשר יקראו לה כחוק, אבל ביסמארק לא נאות לו, פן ירע הדבר בעיני צרפת, ועל כן נדרש הציר לקדשה בעצמו. במליצתו אשר ערך אל האניה לאזני כל, דבר עמה בלשון „אתה“ כעם בן אדם כמהו, ויהלל את חסן גבורתה וחביון עוזה ויחליק אליה לשונו בנכבדות אשר הרבה לדבר בה, ובתוך כך רמז כי עת מלחמה עתה לארץ אשר אליה תבוא לתת לה מגן ישעה, ועל כן קרא שמה „טשי-יוען“, כלומר: „עוזר בצרה“. אך כל זה היה טוב ויפה בעתו אם יכול לבחור לשלשת מגני ארצו דרך הנשר בשמים ולא דרך אניה בלב ים – כי ירא הוא להן מפני אניות צרפת האורבות עליהן זה כמה, פן תהיינה להן לשלל וכשל עוזר ונפל עזור, וכן עומדות הנה הכן במימי אשכנז וממקומן לא תמושנה.
"המליץ", שנה תשע עשרה, מס' 92, 10 בדצמבר 1883, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.