
דברי הימים
ממערכות המלחמה.
כח הצי תלוי במדה גדולה במספר מבואות הים בכמות-ההכנות למלחמה ובטיבן, ובערך מבואי הים, אשר יוכל להשען עליהם. כמו כן תופסת מקום חשוב מאד מערכת החופים האלה והמרחק אשר בין כל אחד ואחד, ובין הנמלים אשר לאויב ובין מקומות מפעלי-הקרב הכי כבירים. מלבד ההכרח להכין פחם רב ומכשירי המלחמה, מלאות האניות כעת מוכניות מרכבת מחלקים רבים ושונים, אשר בכל עת הן עלולות להזקק לתקון גדול. מלבד זה דורשות המכונות החדשות חדוש וחלוף מי-המעין המתוקים, המתקלקלים לרגלי מי הים המלוחים. לסוף, בקיעי-האניות, אשר אין מפלט מהם בשעת חירום והקלקולים היתרים לא לבד שקשה לתקנם מחוץ לנמל, כי לפעמים פשוט מסוכן הוא להשאר עמהם בים. והנה בנוגע למבואי-הים נמצא הצי היאפוני במצב יותר קל מצי רוסיא. לצי רוסיא רק שני נמלים – פורט-ארטור וּוולאדיוואָסטוק. ביניהם משתרע שטח גדול של אלף וארבעים פרסאות, ולמען הגיע מחוף אחד אל משנהו נחוץ לעבור דרך לשון-הים הקוריאית אשר יהמה תמיד אם גם לא תהיו בו אסכדרה יאפוניות מאניות-המוקש הנסמכות על מבוא הים הטוב ומועיל מאד ומסוג היטב – טאַקעסיקי על איי טוּסימאַ, הנמצאות באמצע לשון-הים וכמו כן על סימאָנאָסעקי ועל פֿוזאן, אשר היו גם עד עת המלחמה כמעט ברשות היאפונים. באופן כזה יכולים חלקי הצי הרוסי הנמצאים בפורט-ארטור וּוולאדיוואָסטוק להתחבר איש עם אחיו רק כאשר תשבר ותנפץ פלגת-האניות היאפונית, הלוקחת עמדה מרכזית.
וולאדיוואסטוק כשהוא לעצמו נוח ומועיל הרבה יותר מפוארט-ארטור. ראשית כל לו שני מוצאים, הרחוקים איש מרעהו מרחק חשוב, ועל כן נחוצים למצער כחות כפולים נגד אלה הנמצאים במבוא-הים, למען לכוד אותו. מלבד זה המוצאים האלה עמוקים ונוחים כל כך לשחות בהם, שאניה איזו שתהיה גדולה או קטנה יכולה להכנס ולצאת על נקלה בכל זמן. לסוף, נראים לעתים לא רחוקות אצל וולאדיוואסטוק חזיונות ערפל חזקים העושים את מחסום החוף הזה למסוכן מאד ולעמוד הכן בים בשעת ערפל אצל החופים המלאים שרטונים ואבנים וגם ביחס הסכנה מצד התנפלות מוקשי המות.
מלבד כל אלה שליטים בוולאדיוואסטוק זה זמן כביר ועל כן הספיקה להם העת לערוך ולכונן אותה באופן טוב יותר מפורט-ארטור. בוולאדיוואסטוק יש מקום-חזוק בדקי אניות (דוק) גדול ורחב ידים עד להביא בו אניות שריון אסכדרניות ואניות-מצפה עוטות-צנה גדולות, ובפורט-ארטור נפקד מקום תקון אניות כזה. מובן מאליו, כי בקיעי-אניות אחדים הנעשים תחת המים, גם של מוקשי-מות, הנמצאים עמוק הרבה תחת אופק המים, מהבקיעים והבדקים הנעשים ע"י כלי-המלחמה של הארטיללעריא. הבקיעים האלה יכולים להרפא מהריסותם גם בלי בית התקון, אך הדבר דורש הרבה יותר זמן מרובה. בשעת חירום כידוע תיקר העת פי שבע מהכסף, אשר עולה היא בשויה עליו גם בימי שלום.
מלבד שחסרה פורט-ארטור בית תקון לפרצי אניות גדולות, לו רק מוצא אחד, ועל כן נקל הוא עד מאד לסגור את חופו ואפשר להוציא את הדבר הזה לפעלות בכחות מצערים. אך המגרעת הכי גדולה של פורט-ארטור הוא הדבר הזה: להמוצא היחידי והצר, מלבד זה, עד מאד, אשר לפורט-ארטור, עומק כל כך קטן ובלתי חשוב, עד שהאניות הגדולות יכולות לבוא ולצאת בו רק בשעת גובה-המים. גאות-המים באה פעמים ביום, ובכל פעם רק במשך שעה או שעה וחצי נעשה עומק המים של התעלה מספיק, זאת אומרת התעלה מכשרת רק בהמשך שתים שלוש שעות במעת לעת. לרגלי הסבה הזאת לא רק בהמשך עשרים ואחת שעה במעל"ע לא תוכלנה האניות הגדולות לצאת ולבוא, כי אם גם כל פלגת-האניות, בכל מתכנתה לא תוכל לבוא או לצאת בבת אחת, ואנוסה היא לעשות את זאת בכמה פעמים. הדבר הזה שולל ראשונה עת רבה ובהיות השונא באותו מעמד אפשר לבוא גם לידי סכנה, גם חרף תמיכת המצודות שעל החוף.
מאליה תוָלד השאלה: מדוע זה אפוא לא תכונן פלגת-האניות הרוסית בוולאדיוואסטוק, המחונן בתועליות ובכשרונות מעשה המלחמה הרבה יותר מפורט-ארטור?
ראשונה, וולאדיוואסטוק תקפא בקרח לירחים אחדים בשנה. אך הדבר הזה עודנו חצי-אסון, כי הנסיון הראה לדעת, כי גוזרי הקרח יכולים להחזיק במשך כל החרף את המסלה שבין מחוז-האניות ובין מלוא-הים. דעת לנבון נקל כי קשה לחיות בקביעות על האניות וביחוד לשחות בים בהתגבר הקור ובעת סערת-שלג, אך הדבר הזה בלבדו עוד איננו מטיל אימה יתרה על יורדי-הים הרוסים.
בנוגע ליאפאן, שלטת היא בשלשת מבואי הים ממדרגה הראשונה: קורע, סאַסעבאָ ויאָקאָסוקאָ (אצל יוקאהאמא) ובמבואים אחדים ממדרגה השניה. אל בנין מחוזי-האניות שמו היאפונים את לבם זה כבר באופן בלתי מצוי ויוציאו להערכתם ולבניתם כסף תועפות. על כן יש להם מקומות אחדים לחזק בדק האניות, אשר יכולות לבוא בהם האניות היותר גדולות, שורה שלמה של משקעי-מים לצורך אניות-המוקש, בתי מלאכה מהודרים ומחסונים גדולים לפחמים וצרכי המלחמה. מלבד מקומות תקון לאניות המלחמה של הצבא יש גם מקומות, אשר בעליהם אנשים פרטיים המה. כל הדברים האלה נותנים ליאפאנים את היכולת לרפא את הריסותיהם בהקדם-זמן הרבה.
נקל אפוא להבין, כמה קשה הדבר על הרוסים להגן על ערי החוף, ואם עד היום הצליחו להגן, אך בגבורתם הגדולה הצליחו, כי הכח הרוסי העיקרי איננו על הים, אך על היבשה.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 42, 3 במרץ 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.