מסע ומשא מצרים
מאת המו"ל.
[…]
פארט סעיד, עיר בירת פלך איסטמוס, שוכנת לקצה מזרח אי המבדיל בין ים התיכון לים מענזלע. היא נוסדה בעת החלו לחפור את תעלת זועץ בימי סעיד פאשא, הבן הרביעי למחמד עלי פאשא אשר משל במצרים משנת 1854 עד 1863, ונקראת על שמו. בשנים הראשונות אחרי הבנותה מעטים היו מספר תושביה, ועוד בשנת 1883 עלה מספר תושביה אך לשבע עשרה אלף, אך בשנים האחרונות גדלה ורבתה משנה לשנה, ועתה בה כשנים וארבעים אלף תושבים, בהם שנים עד אלף אייראפים ורובם צרפתים. בשנים האחרונות הוכפלה כמעט הכנסת מכס הסחורות המובאות אליה והיוצאות ממנה אחרי אשר נמשכו אליה מי הנלוס במשוך הממשלה את תעלת המים המתוקים עד העיר, ואחרי אשר מסילת ברזל מאחדתה את כל ערי מצרים הגדולות, תקוה גדולה נשקפה לעיר הזאת כי תגדל ותעלה משנה לשנה, וברבות הימים תצעיד את ערך אלכסנדריא עיר החוף הראשונה במעלה, אשר במצרים.
בעמל רב ובהוצאות רבות למאד נבנה החוף בעיר הזאת אשר יוכל להתחרות את חופי הים היותר מצוינים, בו נבנה מגדל מאיר להולכי ים, גבהו שלשה וחמשים מעטטער, ובו מנורה עלעקטרית אשר תפץ אורה מרחק חמשה ועשרים פרסאות לכל עבר.
תעלת זועץ. בפארט סעיד מתחלת התעלה הנודעה בשם תעלת זועץ, המאחדת את הים התכון עם ים האדום. התעלה אשר עלתה במחשבה להחפר ולהבנות עוד לפני אלפי שנים ואשר חפרוה אלפי רבבות ידים עוד בימי פרעה נכה, ומאה ועשרים אלף איש אבדו אז את חייהם במלאכה הכבדה הזאת אשר אבדה יחד אתם, ולא יצאה לפעולה עד דורנו זה על ידי פערדינאנד דע לעססעפס הנודע לשם. הוא השיג בשנת 1856 מסעיד פאשא מושל מצרים בעת ההיא את הרשיום לחפרה ולבנותה. מפני התנגדות בריטניא לפעולה הזאת עברו ימים ושנים עד אשר יכל להחל פעולתו. בשנת 1859 הוחלה החפירה, סעיד פאשא נתן לו חמשה ועשרים אלף חופרים מבני ארצו, אשר קבלו שכר מועט חלף עבודתם, ובכל שלשה ירחים הוחלפו באחרים, והמלאכה היתה קשה מאד בראשיתה במדבר שמם ההוא והוצאותיה רבות למאד, על גמלים הביא מים לרות צמאון הפועלים, ועל זה לבד הוציאו ששה וחמשים אלף פראנק לשבוע. בששה עשר לירח נאועמבער בשנת 1869 כלתה המלאכה והתעלה חונכה ונמסרה לתשמיש הקהל, ואל החנוכה באו קיסר אוסטריא, קיסרית צרפת, יורש עצר פרוסיא ועוד נסיכים רבים. הוצאות המלאכה עלו לתשעה עשר מילליאן לירא שטערלינג. אורך התעלה עד זועץ השוכנת על חוף ים האדום, מאה וששים קילאמעטער, עמקה שמנה מעטער, ורחבה למטה שנים ועשרים מעטער, ולמעלה מששים עד מאה ועשרה מעטטער.
מה רבה התועלת אשר הביאה התעלה לעוברי ימים נוכל להבין מזה: מהמבורג לבמביי היה המרחק לפני הבנות התעלה 11,220 מיל ועתה אך 6420 מיל. מלאנדאן לבמביי לפנים 10912 ועתה 6112 מיל. מלאנדאן להאנגקאנג לפנים 13352, ועתה 9672 מיל. מטריעסט לבמביי לפנים 11504, ועתה 4188 מיל, מאדעסא להאנג קאנג לפנים 14460, ועתה 7596 מיל. ממרסיי לבמביי לפנים 10560, ועתה 4368 מיל, מראטערדאם לדרך הזונדא (זונדא שטראססע) לפנים 11524, ועתה 8104 מיל, וכן הלאה, קצרה איפוא התעלה את הדרך מששה ועשרים עד שלשה וששים למאה.
מספר האניות העוברות בה הולך וגדול משנה לשנה. בשנת 1870 עברו בה 486 אניות נושאות 493,911 טאן משא, בשנת 1890 עברו בה 3983 אניות נושאות משא 9,794,129 טאן, ובשנת 1900 עברו בה 4341 אניות נושאות 13,699,238 טאן.
מהאניות אשר עברו בה בשת 1900 היו 1935 אנגליות, 462 אשכנזיות, 285 צרפתיות, 232 האלאנדיות, 126 אוסטריות, 100 רוסיות, 82 איטלקיות, 63 יאפאניות, 34 ספרדיות, שלשים נארועגיות וכו'.
כל אניה העוברת בתעלת זועץ משלמת עתה 10 פראנק מכל טאן משא, ועשרה פראנק מכל נפש הנמצא בה (מילדים 5 פר'), והכנסות החברה מתשלומים האלה, אשר בשנת 1871 עלו אך לסך 340,000 לירא שטערלינג גדלו משנה לשנה עד אשר עלו בשנת 1899 לסך 94,317,505 פראנק. הוצאותיה בשנה ההיא היו אך 24,863,166 פראנק.
תעלת המים המתוקים. בשנת 1858 החלו לתקן את התעלה העתיקה המושכת מי הנילוס למקומות הרחוקים ממנה, שנים רבות עבדו בה, ואח"כ נעזבה המלאכה ימים רבים עד אשר קם ישמעאל פאשא המחולל גדולות ונצורות במצרים ויכלה מלאכתה עד זועץ. בשנים האחרונות הוסיפו להרחיבה ולהמשיכה, ובשנת 1894 הגיעה עד פארט סעיד.
המשך יבא אי"ה.
חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 30, 14 ביולי 1905, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 