קאנסטאנטינאפיל.
ממשלתינו הרוממה חדשה עתה את הברית והחוזה אשר בינה ובין ממשלת תוגרמה בדבר מסחר העבדים והעברתם דרך תוגרמה, וחזקה את האסור העתיק בכל תוקף ועוז במאמר מלך מיוחד אשר יצא ביום הששה עשר לירח דעצעמבער החולף, ונדפס במכתבי העתים היומים היוצאים לאור בעיר הבירה, וזה תוכנו:
אסור לקנות עבדים או למכרם, בכל ערי ארץ תוגרמה, כן אסור לקנותם במקום אחר ולהביאם לתוגרמה, או גם להביאם דרך הארץ הזאת, אם בים או ביבשה, למען הביאם אל ארץ אחרת.
מהכלל הזה יוצאים הכושי הנוסעים את אדוניהם בתור משרתים, וכן אלה המשרתים באנית הקטור בתוך מלחים וחובלים, ועל האדונים המובילים אתם בדרכם משרתים כושים, להראות מכתב תעודה אשר בו יבארו שני חיי הכושים האלה, סימניהם, ומלאכתם, וגם על ראשי האניות אשר כושים ימנו בין חובליהם להראות כתבי תעודה כאלו.
ובהמצא על אחת האניות כושים אם בתור משרתים נוסעים את אדוניהם, או בתור חובלי האניה, ולבעליהם אין כתבי תעודה כאלה הנזכרים, חופשה ינתן להכושים ללכת אל אשר יחפצו, ואדוניה יחשבו כסוחרי עבדים ויענשו כחוק.
הסוחרים בעבדים ועוזריהם, וראשי האניות אשר יובילו עבדים ממקום למקום למסחר, יענשו בפעם הראשונה בעונש אסור משך שנה אחת, בפעם השניה שנתים, ובפעם השלישית שלש וכו'.
ולבד זה על רב החובל, או אדון האניה אשר תוביל עבדים למסחר, לשלם כסף ענושים חמשה לירא מכל עבד אשר ימצא באניתו, ואם ימאן לשלם ימכרו כלי האניה בפומבי, וגם האניה עצמה, אם רב מספר העבדים וכסף הענושים, עד אשר ישולם אשר הושת במלואו.
הרשות ביד מפקדי אניות מלחמה לתוגרמא ולבריטניא בפגעם באניה אשר קו חשד מתוח עליה כי יש בה עבדים, לעצור האניה ולבוא לתוכה ולחפש, ואם ימצאו עבדים יתנו חופשה להם, ואת בעליהם וראשי האניה יביאו במשפט.
"חבצלת", שנה עשרים, מס' 14, 24 בינואר 1890, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 