המלחמה בין טורקיה ואיטליה – 4 באוקטובר 1911

גלוית מזכרת מהמלחמה האיטלקית-עות'מאנית, 26 באוקטובר 1911. המקור: ויקישיתוף

המלחמה בין טורקיה ואיטליה.

הידיעות שבאו במשך היום משדה המלחמה מועטות. זה שני ימים מתחוללת סופה נוראה בים התיכון, זה שני ימים והטלגרף בלי חוטים אינו משמש. חבור הטלגרף שמתחת למים בין מאלטה ובין איטליה נפסק גם הוא, ולכן גם לממשלת איטליה אין ידיעות ברורות לא מטריפוליס ולא מן האסכדרה שלה הפועלת בים מצרים. כל הטלגרמות על דבר המלחמה המתקבלות באירופה, באות ממקורות טורקיים וכפי שמבטיחה ממשלת איטליה, כל הידיעות הבאות מטורקיה אינן נכונות.

נראות כנכונות הידיעות אשר באו בטלגרמות, שהאסכדרה האיטלקית, אשר הרעישה על חופי טריפוליס וקירינייקה, לא הרעישה עד עכשו על שום עיר מן הערים שעל יד החופים. אומרים, שהאיטלקים נמנעים מהרעיש על אותן הערים, מפני שהם חסים על בני אירופה, אשר לא הספיקו עוד לצאת מהן. בכלל פועלת איטליה את פעולותיה בטריפוליס בעצלתים. על הערים לא הרעישו עוד האיטלקים, המבצרים הנושנים והרעועים של טורקיה עוד מחזיקים מעמד. למרות הידיעות הקודמות, מתקוממים הטורקים כנגד האיטלקים בגבורה ובאומץ לב ולא בנקל יוכלו אלה לעלות מספינותיהם אל היבשה.

הידיעות הקודמות בדבר המלחמה הגדולה שבים בקרבת האי לעסבאס לא נתאשרו עד כה. קרוב לשער, שאותן הידיעות היו נפרזות, כי ממקורות נאמנים מודיעים, שרובו של הצי הטורקי נאסף ליד הדרדנלים.

ואלה הן הטלגרמות אשר הגיעו לידנו ממקורות שונים על דבר המלחמה.

קונסטנטינופול. ציר אנגליה התיעץ זמן רב עם הוויזיר הגדול. ממשלת טורקיה מתאמצת לפעל על אנגליה, שתתערב בדבר הסכסוך שבינה ובין איטליה.

קאלקוטא. אספת המושלמנים פנתה בטלגרף בבקשה אל שר החיצון בלונדון, כי על אנגליה בתור ממלכה, שמספר נתיניה המושלמנים הוא היותר גדול שבעולם, מוטלת החובה להניא את האיטלקים מהתנפל על טורקיה. האספה שלחה גם כן טלגרמה אל הוויזיר הגדול בבקשה להגן על כבוד האיסלם.

פאריז. לעתון „מאטען“ מודיעים מרומא, שהשתדלותו של ציר אשכנז בקונסטנטינופול, לעשות שלום בין טורקיה ואיטליה, לא הצליחה, כפי שהיה צפוי מראש. אמנם איטליה רוצה בהשבת השלום, ואולם אינה חפצה לבוא במשא ומתן על דבר השלום, עד אשר צבאותיה ייכבשו את הנמלים שבטריפוליס.

קונסטנטינופול. למרות הכחשתה של איטליה עובדה היא, שמלחי איטליה עלו מספינותיהם לפרעוועזע ושמספינות איטלקיות ירו אל העיר הזאת זמן לא רב.

ווינא. ציר איטליה מסר למיניסטר החוץ באוסטריה-אונגריה הבטחה בכתב מאת הממשלה שלו, שהאיטלקים לא יוסיפו עוד לפעול פעולות של מלחמה בים האדריאטי, אך בשעת הצורך יגינו על עצמם.

רומא. הממשלה הוציאה פקודה נמרצה לאסכדרה של ים יון, שלא תרעיש על חופי אלבניה.

רומא. הגיוס של קורפוס הכבוש כבר נגמר.

ווינא. העתון „פאליטישע קארעספאנדענץ“ מודיע, שממשלת איטליה הגדילה את קורפוס הכבוש בכדי 80,000 חיילים.

קונסטנטינופול. נתקבלה פה הידיעה, שאנשי המלחמה של שני שבטי הבדואים ממהרים לבוא ולעזור לטריפוליס.

רומא. אך היום יתחילו האיטלקים להרעיש על טריפוליס, מפני שהאסכדרה האיטלקית רצתה להמתין עד שיצאו מן העיר בני אירופה וכל מי שאינו משתתף במלחמה.

רומא. הצי האיטלקי הטביע בים את הספינה הטורקית „דערנא“, אשר החרימה ליד טריפוליס.

סויטהאמפטון. השלטונות החרימו 4 סירות התותחים, אשר נבנו על פי הזמנתה של איטליה.

רומא. סופרה של ה„טריבונא“, שעזב את טריפוליס ביום 17 ספטמבר מספר, כי התושבים האיטלקים עזבו את העיר, מפני כי מצביא האיטלקים הודיע, כי יתחילו לירות מהתותחים על המבצר. ובאמת החל המצור והיריה תיכף אחרי צאת התושבים את העיר.

קונסטנטינופול. על פי פקודת הממשלה נסגרה המחלקה של הבנק „די רומא“. הסוכנות העותומנית מודיעה, כי האיטלקים נסו לשוא פעמים אחדות לעלות על החוף אצל פרעוועזא. מיניסטר הצי התפטר ממשמרתו, בהראותו על אי-הצלחתו של הצי הטורקי, שהוא אות נאמן שהוא אינו בר סמכא בענין הצי.

קונסטנטינופול. הצירים של אנגליה וצרפת מסרו לממשלת טורקיה את המענה על הגזטה האחרונה, כי אין הממשלות יכולות להתערב בינה ובין איטליה. ואולם אם טורקיה תשנה את השקפתה על שאלת טריפוליס, תוכלנה הממשלות האלה למסור את החלטותיה לאיטליה.

קונסטנטינופול. במועצת המיניסטריון דנו על דבר התנאים, שיש להציע לפני איטליה, שתחדל מהלחם. השאלה עוד לא נפתרה.

קונסטנטינופול. המליץ של הציר האשכנזי הודיע באורח רשמי לממשלת טורקיה, כי ציר אשכנז קבל את האיטלקים תושבי טורקיה תחת חסותו. ממשלת טורקיה הודיעה, כי היא מכירה אך את זכויותיהם הכלליים של האיטלקים, אבל לא את הזכויות שיש להם על פי הברית שבינה ובין איטליה, מפני שהברית הזאת הופרה.

קונסטנטינופול. בעתונות הערב נתפרסמה הפקודה לגייס את חיל המלואים של שבע המדרגות הראשונות לפי ערך שנותיהם ולערוך את רשימותיהן של עשר המדרגות האחרות. ממלכת מונטוניגרו מגייסת את צבאותיה.

קונסטנטינופול. בצי הטורקי שבא אל הדרדנלים יש שתי אניות מגן, שלש אניות מרוץ, 5 אניות נושאות פחים ואנית מעבר. כל האניות במצב טוב.

קונסטנטינופול. העתון „טאנין“ מודיע, כי לפי דברי ציר איטליה, די מארטיני, התחילה איטליה במלחמה על פי עצתה של אשכנז, כדי לעצור בעד התחזקותה של טורקיה, שהיא למורת רוח לאשכנז.

קונסטנטינופול. מצב המיניסטריון של סעיד־פחה רע מאד. אומרים כי סעיד פחה יתפטר ממשמרתו.

קונסטנטינופול. מודיעים, כי האופיצירים מתלוננים על מיניסטר הצבא, שלא השכיל להכין בעוד מועד את ההגנה על טריפוליס.

רומא. סוכנות „סטעפאני“ מודיעה, כי אנית-מגן של האיטלקים הרסה את התחנה של הטלגרף בלי חוטים בדירמא. נפסק החבור הטלגרפי בין הגלילות טריפוליס וטוניס. בין טריפוליס והאי מאלטה נתקלקל החבור הטלגרפי, ולכן אין לתת אמון לידיעות הבאות מקונסטנטינופול על דבר המצב שם.

ברלין. ממקור נאמן מודיעים, כי לא נכונות הן הידיעות, כי אשכנז שלחה את אניות המלחמה שלה למערכות המלחמה.

אתונא. הסוכנות הטלגרפית מאתונא מודיעה, כי ציר טורקיה הודיע לשר החיצון, כי אין לממשלת יון להביט בעין חשד על הצבא הטורקי, המתגייס ליד גבולות יון, מפני כי אין מגמת הגיוס אלא כלפי ממשלת איטליה.

אוגוסטא (סיציליה). האניה האיטלקית „קואטין“, שבאה אנה עם אורחת נוסעים, מודיעה, כי עד השעה השמינית באור ליום 17 ספטמבר לא החלו האיטלקים לירות מהתותחים על מבצרי טריפוליס, כדי לתת היכולת להאירופים, הגרים בטריפוליס, לעזוב את העיר.[

רומא. סוכנות „סטעפאני“ מודיעה, כי אין כל יסוד לידיעה, שהאיטלקים הרעישו על החופים האלבניים רעזאדיא ומזרטא.

רומא. מקאנעא מודיעים, כי הממשלה הטורקית צותה לכבות את כל מגדלי-המאור שעל האי קריטא. הקונסולים של הממשלות האפוטרופסות על האי, רוסיה, צרפת, אנגליה ואיטליה, אחזו באמצעם לבטל את הפקודה הזאת והודיעו את הדבר לממשלותיהם.

פיריי. הפוליציה החרימה את אנית התורן „סליקירין“ מפני שחשדו אותה, כי מטרתה להוביל כלי זיין בשביל טריפוליס.

ווינא. ציר איטליה בקר את מיניסטר החוץ וזה הודיעהו, שאם תוסיף איטליה לפעל את פעולותיה בחופי אלבניה, תהיה אוסטריה מוכרחת לשלוח את הצי שלה למימי אלבניה.

ווינא. לפי הידיעות אשר באו לחוגי הממשלה, מסכמת איטליה לבוא בדברים על אדות הפסק המלחמה, אך אחרי שתכבוש לה את טריפוליס.


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 217, 4 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s