לקיחת טריפולי ובנגאזי על ידי האיטלקים – 3 בנובמבר 1911

חיילי הצי האיטלקי נוחתים בנמל טריפולי, אוקטובר 1911. המקור: ויקישיתוף

מכתב מקושטא.

קושטא, כ"ז אוקטוברו

העתונים מלאים היום פרטים מפרטים שוני ע"ד לקיחת טרבלוס ובנאי ע"י האיטלקים, כפי שספרו עדי-ראיה מצד התורקים. כי כידוע, גרשה הממשלה האיטלקית את פקידי עותומניה מכל ערי טרבלוס, והפקידים האלה, שהגיעו השבוע לקושטא, מסרו לאחדים מהעתונים רשמים מענינים, שמהם היותר מענינים הם מה שפרסם ה„איקדאם“.

הפקיד התורקי מספר: בשנים לחדש אוקטוברו נכנסה אל הנמל שלנו (בטריפולי) אניה איטלקית עם דגל לבן. שר-צבא ירד היבשה והלך אל ארמון הואלי. בסים-בי, שממלא אתת מקום הואלי, קבל מידו התראה למסר לידי האיטלקים את העיר וכמו-כן את הספינות הנמצאות בנמל. בסים-בי השיב בשלילה, ויצו מיד להוליך את האניות אל הסלעים כדי להטביען, מפני שרק באופן זה לא תשיגינה אותן ידי האיטלקים. ביום שלמחרתו באו אל הנמל שתי ספינות איטלקיות אחדות עם הדגל הלבן וסגן-נגיד האניות ירד היבשה. הוא היה לבוש בגדי שרד, ויבקש מבסים-בי וממפקד הגדודים נשאת-בי למסר לידו את העיר בסים-בי השיב: „איך אוכל לעשות כדבר הה מבלי פקודה מקושטא? אתם נתקתם את כבל התלגרף, ואין לנו כל יכולת לפנות מיד לקושטא בשאלה מה עלינו לעשות. לכן מציע אני שתמתינו לתשובה על מכתב אשר נכתב מיד סטמבולה“.

על זה השיב הסגן האיטלקי: בואו אל ספינתנו ונדבר הלאה:

באי-כח התורקים עלו על ספינות איטליה, ושם הצהיר להם נגיד האניות:

— אם תחריבו את מקלעיכם, אם תפתחו את הנמל לספינותינו ואם יצאו אנשי-צבא שלכם מתוך העיר נחבר שנית את הכבל התלגרפי בין טריפולי וקושטא.

התורקים השיבו, כי אי-אפשר להם למלא אחרי דרישות הנגיד, ולמחרתו נמסר ה„לא“ התורקי בדרך רשמי להנגיד. חצי שעה אחרי זה ירו האיטלקים יריה אחת על המבצרים, ובמשך שתי שעות  נשמעו יריות על יריות. ביחוד רכזו האיטלקים את חמתם על המבצר היותר חזק של טריפולי „קירק קריש“. המבצרים ירו גם הם, אך הפצצות לא השיגו את הספינות. אז עזבו הגדודים את המבצרים ורק פקידי הצבא נשארו שמה, במספר ארבעה עשר. הם מתו שבעה, שנים נפצעו ושאריתם, כשראו כי לא נשארה כל תקוה להחזיק את העיר, יצאו גם הם מהמבצרים. בערב נשתתקו יריות האיטלקים.

למחרתו שבו האיטלקים לירות. רק במבצר „סייד שואיים“ נשארו שר-צבא ושני חיילים, אך במהרה נחרבו המקלעים שלהם על ידי פצצות האיטלקים. משאר המבצרים לא קלעו התורקים, בהיות שהמקלעים היו עתיקים, – – אשר מצאו אותם לפנים בנהר הדנובוס.

למחרת היום הזה באו אל בסים-בי אנשים שונים מבני העיר ויתרו בו למסר מיד את העיר לידי האיטלקים. גם חסן קרמנלי דרש מבסים-בי למסר את העיר וקונסול גרמניה אף הוא יעץ לעשות זאת. אך בסים-בי סרב בכל כח. אז ירים אחד מהסוחרים הידועים את הדגל הלבן לאות הכנעה. שם האיש ההוא – חליפא.

בארבעה אוקטוברו ירדו האיטלקים, ומיד גרשו מהעיר מאתים ושמנה וארבעים פקידים.

הרעשת המבצר הספרדי של טריפולי על ידי אוניות הצי האיטלקי, 4 באוקטובר 1911. מקור: ויקישיתוף

– – –

יותר מענין הוא מה שמספר עד-ראיה אחר בדבר לקיחת בנגאזי.

הוא אומר:

סירותינו, שיצאו לדוג, הודיעו לנו כי ספינות איטליה נתגלו באפק. במנוחה ובשלוה חכינו להתקרבותם. בינתים עסקו הגדודים בבצור העיר והחוף. על הגבעות מסביב חנו המתנדבים שעמדו תחת פקודתו של המורשה שבחאן-בי וגדודיו של אחד מראשי הסנוסים. הים היה סוער מאד. הנשים והילדים יצאו מהעיר, ובלילה רחף שקט של דממה על פני העיר.

דגל עותומניה נפנף על המגדל, על בית-המכס ועל בתים אחדים אחרים, וברחובות נשמע הד קול הצעדים של החיילים בלכתם לשמר על הסדרים.

זה היה בארבעה לחדש אוקטוברו. בבקר השכם נתגלו באפק האניות של האויב. גשם עז ירד. חכינו למה שיבוא. והנה הורדה סירה קטנה הימה, ושני פקידי-צבא באו אלינו, עם הדגל הלבן, ויתנו לנו ארבע עשרה שעה כדי להתמלך אם למסר את העיר בידיהם או לא. מפקד המבצר השיב בשלילה.

למחרתו, בבקר השכם, כשכלו ארבע עשרה השעות הנתונות, החלו האיטלקים לרדת, למרות הים הגאה ולמרות היריות מצדנו. שלשת אלפים איש ירדו לאט לאט, ובינתים ירו האיטלקים על ארמון העיר. אך אנחנו לא השיבונו כלום, כי הכינונו להאיטלקים הפתעה.

פתאם פקד סובחי-בי: אש!

וכל חיילינו ירו על האיטלקים. ומיד ראינו איך נפלו רבים מאד מהם הימה, כי מתו או נפצעו קשה. אז ישובו האיטלקים לאניותיהם והספינות ירו עלינו בי הרף. שש שעות ירו האיטלקים, והחלק היותר גדול של בנגאזי נחרב כליל.

למחרת בבקר הודיעונו ערבים, כי האיטלקים ירדו לא רחוק מהעיר. הדבר הזה הפתיענו, ונצא לקראתם. אך מספרם היה גדול מאד, והם תפסו את העיר. ואולם כדורינו הפילו בצבא האיטלקים חללים רבים רבים מאד.

י. אדמוני


"האור", שנה שלישית, מס' 19, 3 בנובמבר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s