„ברברות“ האיטלקים עברה כל גבול – 6 במרץ 1912

הקרב מול נמל ביירות. תרשים מאת Ralph Earle. מקור: Proceedings – US Naval Institute, 1912. העתק: ויקישיתוף

„ברברות“ האיטלקים

– כתבה מיוחדת –

קושטא כ"ח פברואר

בודאי הודיעוכם התלגרמים קצור-דברים על אדות הספינות האיטלקיות שהתנפלו פתאום על בירות. אולם בהיות שקושטא היא המרכז לכל הידיעות של הממלכה ובהיות שעתוני הבירה קבלו המון תלגרמים מפורטים ישר מבירות או על ידי וזרת הפנים, חושב אני לטוב לתת את כל הפרטים אשר נתפרסמו פה על דבר המאורעות בבירות.

הדבר נודע בראשונה בדרך לא ישרה. כתבים אחדים, שהלכו אל המשערה (הבורסה) המקומית ל„הריח“ חדשות ראו כי בהלה גדולה תקפה את כל אנשי-העסק. איש לאיש זרק מלה, והמלים היו לקריאות, והקריאות לחרדות. בפני כלם היה ניכר, כי דבר-מה קרה. ולא דבר טוב כנראה, כי כל הפנים היו חורים, כל העינים תוהות וכל הידים רועדות.

– מה קרה? –שאלו הכתבים.

והתשובות היו רבות ומוזרות כלן:

– האוסתרים תפסו חזרה את נוביבזר, בין סרביה והר שחור!

– האיטלקים ירו על הדרדנלים וספינותיהם מנסות לעבר לקושטא.

– האוסתרים הולכים לסלוניקי!

– האיטלקים החריבו את בירות, וימיתו את כל יושביה!

ועוד כאלה וכאלה.

לשוא נסו הכתבים להשביח את הבהלה המשגעת הזאת ולהבטיח, כי שום דבר שכזה לא קרה, היות ותלגרמים נוראים כאלה לא הגיעו כלל לקושטא. אנשי המשערה באחת: המצב רע! המצב רע!

מובן מאליו, כי הניירות התורקים נפלו וכי סכנה רחפה על עולם העסקים.

והנה יצאה הוספה מיוחדת. כל הידים פשטו לקראת המוכרים, ובין-רגע היו כל העינים נטויות על ההוספות הללו. אמנם: דבר-מה קרה באמת, אלא שהענין לא היה מסוכן ביותר.

האיטלקים ירו על בירות. החרב לא החריבוה, המת לא המיתו את כל יושביה. הדרדנלים שלמים, לקושטא לא יעיזו האיטלקים לבוא לעולם ואוסתריה עודנה מבכה את אהרנתל שלה. המנוחה שבה קצת לשלט במשערה. הבהלה חלפה, ערך הניירות עלה, ולכשקראו היטב את אשר היה נדפס בהוספות נוכחו כלם כי הזבוב גדל ויהי לפיל במוחם של הפחדנים הרבים.

*   *

ואולם, אם אמת הדבר, כי להמאורעות בבירות אין ליחס חשיבות מיוחדת, הנה טעות תהיה זאת מצדנו לבלתי שים אליה את לבנו כלל. שעל-כן חושב אני לטוב לתת כאן תאור שלם ממהלך הענין, לפי שהגיעו כאן התלגרמים. בראשונה תלגרמים יבשים, שלא אמרו כמעט כלום, אחר-כך תלגרמים יותר מפורטים ויותר ברורים ולסוף הרשם שעשו פה התלגרמים, החלטות הממשלה והצעדים שאחזו בהם לעתיד.

התלגרם הראשון אמר:

הבקר (שבת), בשעה תשע ירו פתאם שתי-ספינות מלחמה איטלקיות על הספינה התורקית „אבנולה“, ויחריבוה. המון עם רב התקבץ אל חוף הים. עשרים איש מהעם נהרגו חמשים מהם נפצעו. התושבים הזדינו בהמונים. בית-הנשק היה לשלל להעם. הממשלה אחזה באמצעים הנחוצים להגן על הסדרים. הספינות האיטלקיות מטילות במרחק.

והנה תלגרם שני:

הספינות האיטלקיות זרקו פצצות לתוך העיר. שני בנקים נהרסו חצים.

ותלגרם שלישי אומר:

הדבר קרה כך: שתי ספינות-מלחמה באו למימי בירות, בלוית שתי אניות מסע. האיטלקים דרשו מיד ממפקדי האניות התורקיות „אבנולה“ ו„אנגורה“ למסר את עצמם עם אניותיהם בידי האיטלקים. ואולם, עוד לא הספיקו התורקים להשיב וכבר החלו האיטלקים להריק גפרית ואש. ספינותינו השיבו גם הן ותלחמנה באמץ לב. אבל, פצצה איטלקית נפלה פתאם על הספינה „אבנולה“, ותחריב את הדוד, והספינה החלה לטבע. בו בזמן צללה גם האניה השניה. המלחים הצליחו לרדת אל החוף.

"אנווילה", ספינת התותחים הטורקית שנפגעה בהרעשת נמל ביירות. מקור: ויקישיתוף

ספינות האיטלקים נעלמו, אך לאחרי שתי שעות שבו, ושנית הריקו אש על החלקים של הספינות שנשארו עוד על פני המים. פצצה אחת פגעה בבנק העותומני ותסב לו נזק רב. אחרי זמן מה נתרחקו האיטלקים. בהלה גדולה תקפה את יושבי העיר, אך הולי סובב ברחובות ובמנשר אל העם הבטיח לעשות כל הדרוש להגנת התושבים. חמשה עשר איש נהרגו ומאה נפצעו. אנשי-צבא הגיעו מדמשק (עד כאן מתאימים הפרטים שמוסר לנו כתבנו מקושטא לאותם שמסר לנו כתבנו מבירות). מכאן ואילך שונים הדברים בהרבה. – המערכת).

והתלרמים התעקבו בזה אחר זה. תלגרם רביעי אומר: מספר המתים שלשים ומספר הנפצעים מאה ועשרה. התושבים דורשים בכל תקף לגרש את כל האיטלקים מתוך העיר.

תלגרם חמשי אומר: הספינה התורקית „אנגורה“ לא צללה מבלי הגן על עצמה. אדרבה, מיד לאחרי שהודיעו האיטלקים כי אם לא תמסר את עצמה בידיהם יחריבוה, יצאה הספינה מהנמל לקראת האויב ותזרק פצצות על האיטלקים. ספינה איטלקית אחת ניזוקה. לצערה של הספינה התורקית נבקע הדוד שלה, אז הורדו המלחים אל בית-החולים, והמפקד צוה להקפיץ את ספינתו. הספינה צללה, כשהמפקד עומד על משמרתו בגבורה נפלאה.

והרי עוד תלגרם: האיטלקים ירו רע מאד ולא החריבו כמעט כלום. ובכל-זאת היה מספר המתים גדול מאד. מתו יותר ממאתים וחמשים וכמאה וחמשים נפצעו, שהם ביחד ארבע מאות איש. הואלי ניצל ממות בדרך נס. הוא סובב ברחובות ופצצה איטלקית את התפוצצה בקרבתו ותמית כמעט את כל גדוד השומרים שהלכו אחריו. רק הוא ושלישו, וכמו-כן עוד שנים-שלשה אנשי-צבא נצלו. הקונסולים הגו לואלי חן־חן רב על גבורתו ועל זריזותו.

*   *

אלה הם בקצור התלגרמים.

והרשם?

רע מאד. איש לא האמין פה, כי הדבר יגיע עד לידי כך. הכל חשבו, כי צרפת לא תרשה לעולם לאיטליה לגעת בבירות. המעשה האחרון הזה הראה, כי צרפת ואיטליה הולכות יד ביד. הוזרה נכנסה מיד לישיבה מיוחדת, ופה אחד החליטו כלם לבלתי האמין יותר להבטחות הממשלות. מחאה נמרצת נשלחה אליהן, ויחד עם זה החלט לגרש את כל האיטלקים מתורקיה. הכל מסכימים כי „ברברות“ האיטלקים עברה הפעם כל גבול!

אחד הוזירים קרא אחרי המועצה:

– האיטלקים חשבו, כי במעשה בירות יבהילונו. לא ולא! אם עד כה נלחמנו נגד איטליה בגבורה, מעתה נלחם בגבורה כפולה ולעולם לא נסכים לתת להם את טריפוליטניה שלנו!

אומרים, כי הימיה התורקית תנסה לצאת מהדרדנלים לקראת האויב. כי אל־ישכחו הקוראים, שיש לה, לתורקיה, עוד צי גדול של שלשים ספינות גדולות וקטנות. זה עתה נודע פה, כי אניות איטלקיות עברו על פני איזמיר וסלוניקי, וכי ספינה אחת נסתה לתפס את האי למנוס. מיד הלך שר-החיצון, אסים-בי, אל ציר אוסתריה ויחד החליטו למצא הדרך למנוע את האיטלקים מהחל בפעולותיהם הרעות בים הארכיפלגוס. צי תורקיה מתמרן בתוך ים המרמרה, הסגור מכל צד, ואי-אפשר לשום אניה איטלקית לחדור אל הים הזה.

האיטלקים היושבים בקושטא אינם מעיזים לצאת החוצה. מצבם רע מאד.

אתמול שב לפה ניאזי-בי, אחד מגבורי החשמה. הוא היה כבר על גבולות סירנייקה, והנה הגיעהו תלגרם משר הפנים טלעת-בי שבקש ממנו לחזר מיד. אין איש יודע מדוע, אך משערים כי המאורעות באלבניה דרשו כי ישוב לקושטא.


י. אדמוני

"האור", שנת השלושים (3), מס' 122, 6 במרץ 1912, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s