אנגליה בים התיכון – 16 באוגוסט 1912

מפת הים התיכון, 1899. מקור: ויקישיתוף

אנגליה בים התיכון

כידוע, החליטה ממשלת אנגליה, בשיחה שהיתה לראש הוזרה אסקית ולשר הימיה צ'רצ'יל עם בא-כח בריטניה במצרים קיצנר באי מלטה, לחזק את מעמדה של אנגליה בים התיכון. לא בלבד שמבצרי גיברלטר יתחזקו עוד יותר והנמל שמה יתרחב בכפלים; לא בלבד שמלטה עצמה תהיה בעתיד עוד יותר אדירה וצי אנגלי גדול יחנה שמה בתמידות, אלא שעוד חדשה הוסיפו הפעם: גם את אלכסנדריה הכניסו בחוג הבסיסים הבצורים של אנגליה בים התיכון.

כל זמן שאנגליה היתה, בכח מספר אניותיה, השלטת מאליה בים התיכון הסתפקה אנגליה בגיברלטר ובמלטה: שני השמות האלה הספיקו כדי להטיל חרדה על כל סביביהן. אך בשנים האחרונות שונה המצב בהרבה, ומלחמת איטליה ותורקיה גדשה עוד את הסאה. כשהוחלה מלחמה זו האמינו באנגליה, שגם בטריפוליטניה ינחלו האיטלקים רק מפלות, והחלטתה של מדינה ים-תיכונית כאיטליה היתה נעימה לאנגליה. לצערה השתלשלו הדברים באופן אחר לגמרי. איטליה כבשה לה את כל שפת טריפוליטניה, וטריפולי ובנגאזי וטוברוק היו לקוצים בבשרה של אנגליה.

והנה, לו היתה איטליה מתחזקת מאליה לא היו האנגלים נבהלים כל כך. אך איטליה היא בעלת בריתה של גרמניה, ומעל גבה של איטליה רואים האנגלים את הגרמנים.

מי יודע, שואלים האנגלים ברצינות גמורה אם לא ירצו הגרמנים בעזרת האיטלקים ידידיהם לכבש את מצרים?

ושאלת כבישת מצרים היא היא שעוררה את אנגליה למעשים כבירים!

ראשית כל, כמו שכבר אמרנו, החלט לחזק את שני הבסיסים הקודמים גיברלטר ומלטה. שנית, וזהו העיקר – החלט לעשות מאלכסנדריה נמל אנגלי של מלחמה ממדרגה ראשונה.

הן אמנם, על ידי זה כמו מודה אנגליה כי כלה ונחרצה מאתה להפך את מצרים למושבה אנגלית פשוטה, ובמצרים עצמה עוררה החלטתה של אנגליה סערה עצומה בים העתונים הערבים הלאמיים. אך הלזה ישגיחו אנשים כקיצ'נר? ועוד בימים האלה נכנסו אל אלכסנדריה הספינות הראשונות, שתהיינה בעתיד הקרוב חלק מהצי האנגלי של מצרים.

הנמל האלכסנדרוני, מצדו המסחרי, עומד היום על מדרגה שלישית בכל ים התיכון. בראשונה מרסיליה, אחריה ג'ינואה ואחריהן אלכסנדריה. קיצ'נר החליט, שגם מהצד המלחמתי תהיה אלכסנדריה עומדת על מדרגה שלישית, אם לא בשלשת הנמלים המלחמתיים בכלל, על כל פנים בשלשת הנמלים האנגלים שבים התיכון.

בראשונה גיברלטר, אחריה מלטה, ואחריה אלכסנדריה.

ועוד יותר גם סולון, על יד טריפוליטניה, שהתורקים עצמם מסרוה לידי המצריים – לאמר האנגלים – כמעט מיד לאחר הכרזת המלחמה הנוכחית וגם נמל-סעיד על יד ארץ ישראל, יהיו לתחנות ימיות, ממדרגה שניה אמנם. על ידי זה תהיה אלכסנדריה עוד יותר חזקה, ואולי גם החזקה שבתחנות אנגליה בים התיכון.

נמל אלכסנדריה, 1885. מקור:  Egypt : handbook for travellers. ויקישיתוף

אכן, עתונים אנגלים אחדים העירו כי לרגל היותה אדמת שפלה לא תוכל אלכסנדריה להגן על עצמה בפני ציי האויב, ולכן הציעו – כמה גדולה חצפתם! – לבוא במשא ובמתן עם תורקיה כדי שתמסר לה זו את עכו. באשר אמנם עכו, הן מפאת מצבה הימי והן מפאת מרכזיות הים-תיכונית (באמצע הדרך ממש בין מצרים ואי קפריסין) היא אולי הנקודה הטבעית היותר מוצלחת של כל ים התיכון. וכל ממשלה אשר תתפס בה ותדע להתקינה כראוי למטרתה העקרית תהיה השלטת בכל מזרחו של ים התיכון ותרחיף סכנה על מצרים, על יון ועל כל אנטוליה בבת אחת.

והעתונים האלה מציעים למסור לתורקיה תמורת עכו את אי קפריסין בחזרה. כי באי קפריסין סבלו האנגלים עד כה רק צרות. אין באי זה אף נמל טבעי אחד, ובכלל עומד האי בהרחק מקום ממצרים. לכל אלה יש להוסיף, כי תושביו היונים החלו בזמן האחרון לדבר על ספוח האי על יון, ואנגליה תשמח יותר אם דאגה זו תפל לחבל לתורקיה.

מצד אחר מקוים האנגלים, שבכריתת ברית המלחמה עלה יעלה בידם להשיג מתורקיה בתור פרס עבור עזרתם לה את אחד מאיי הארכיפלגוס, או מה שיותר מושך את לבם את מפרץ סודה בכרית, כי אמנם, אנגליה רוצה לספח את אי כרית ליון בתנאי שיון תמסר לידי אנגליה את מפרץ סודה, על יד כניה, שהוא המפרץ היותר עמוק והיותר חשוב בכל ים האיים, וכדי לפייס את תורקיה אומרת אנגליה להלוות ליון סכום של חמשה עשרים מליון פרנק, בכדי שיון תמסרם לתורקיה.

מחשבות יפות אמנם, מחשבות גאוניות אם תרצו. אלא שעד כה אין שום מקום לחשב כי תורקיה תרצה להיות שנית הקרבן על מזבח האנגליות העולמית. די היה לה לתורקיה בהפסד בוסניה הרצגובינה, בהפסד רומליה וכרית, בהפסד מצרים וטריפוליטניה כדי שתסכים להפסדים חדשים. מסירת עכו לאנגליה תהיה לא פחות ולא יותר משליחת יד בנפשה. ותורקיה, השבה לתחיה, אם על ידי התורקים הצעירים או על ידי הסיעה המושלת כיום רוצה לחיות ולחיות.

לא, עכו לא צריכה להיות אנגליה.

אמת, כי גם מאלכסנדריה, בתור נמל מלחמה ומסולון ומנמל-סעיד תמשל אנגליה כמעט ממשלה בלתי מוגבלת גם במימי תורקיה.

אך תקותנו חזקה, כי הימיה התורקית, שהיא כיום שוא, ושתהיה מחר לממשות יפה תבלבל קצת את חשבונותיה של אנגליה…


"האור" (לפנים "הצבי", "השקפה"), שנה שלושים, מס' 253, 16 באוגוסט 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s