בורדא. כוה"ע מודיעים מעשה אשר לא יעשה, שעשה איש אחד בבורדא. שם נמצא איש אחד אשר ישב לו הוא ובני ביתו בנחלת שדה וכרם אשר לו הרחק מאדם העיר, והאיש אדון הבית זה דרכו היה לשבת בדד בעליותו סגורה ומסוגרת, אין איש מאנשי הבית יוצא ובא בעליותו, גם חור המנעול סגר בעדו לבלי יביט איש את אשר הוא עושה שם, ולא ירד מהעליה זולתי לעת האוכל, ואכילתו היתה מעטה, ואחרי אכילתו עם אנשי ביתו לקח עמו תמיד פת לחם בידו ועלה העליותה ואת הדלת סגר אחריו, ככה עשה דבר יום ביומו, ולא ההתבודדות שלו לבד נתנה התשוקה בלב אנשי ביתו לחקור שורש דבר נמצא בו, כי גם אשר ראו בו, כי יום יום כחש בשרו מרואי, ולזה לא כביר, נתן על לבו איש אחד מבני ביתו להביט אחריו בעליותו, ויהי כאשר ירד הביתה לאכול, עלה הוא העליה ויקוב חור בדלתו להיות רואה ואינו נראה, ומשם ראה כי בעל הבית אחרי אכלו עם בני ביתו ועלה לעליותו לקח סכין ויחתוך בשר מבשרו, ושם תחבושת לבנה על מקום הנחתך והבשר שחתך צלה על האש ויאכל עם הלחם אשר הביא אתו מהבית, ובהודע הדבר הזה לאנשי ביתו, אסרוהו ויתנוהו בבית המשוגעים אסורים שם, ושם הוסיפו לאסרהו בחבלים, כי ראו אשר רוצה לאכול את בשרו. וכאשר החלו להתחקות, מאין בא לו המדה המתועבה הזאת, נודע הדבר, כי האיש הזה היה מלפנים רב החובל ועשה דרך באניות במים רבים, ופעם אחת נשברה האניה, ובדרך נס נמלט הוא ועוד אנשים על אי אחד, ומפני שלא הי' להם מה לאכול, הפילו גורלות על אנשים חיים לשחטם ולאכול בשרם, וכבר אכלו שני אנשים, ומאז טעם בשר אדם, נטבע בנפשו לאהוב בשר אדם, עד כי אכל גם את בשרו. ומי יודע אם לא כל הילדים הקטנים שנאבדו מתוך הקהל בבורדא, אם לא היו לו לברות להאיש הזה אשר למד לטרוף טרף אדם אכל.

"הלבנון", שנה שלישית, מס' 6, 15 במרץ 1866, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.