תלגרמות
ברלין 19 (31) מאֶרץ. במכה"ע רייכסאנצייגער נדפסה אתמול הודעה מטעם הממשלה על אדות פרטי האסון באניות הצבא בחיל המצב על חופי איי סמאָאַ: האניה „עבער“ ירדה מצולה עם כל אנשיה ורק תשעה אנשים נמלטו; מאניה „אדלער“ נטבעו עשרים איש; האניה „אלגא“ נמלטה. לפי החשבון נטבעו תשעים וחמשה איש.
ברלין 19 (31 אֶרץ). (תלג' לקור' פאראנ'). ביום האסון 17 מאֶרץ, על חופי סאמאָאַ, נטבעו לבד מאניות אשכנז גם אניות אמריקה וכל אניות המסחר אשר עמדו על יד החוף. מספר האנשים אשר טבעו בים עולה 150, ומהם 90 בני אשכנז. לפי הידיעות האחרונות טבעו 120 אניות-משוט אשכנזיות והנזק עולה ½3 מיליון מארק.
"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 67, 1 באפריל 1889, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
טלגרמות
[…]
לונדון. – למלאכות רייטער מודיעים מאויקלאנד מיום 30 מארץ: „לפי הידיעות אשר באו זה עתה מאיי סאמאָאַ, היה שם רוח סער גדול; האניות האשכנזית „אַדלער“, „עבער“ ו„אָלגאַ“, גם שלש אניות אמיריקניות ירדו מצולה. ארבעה פקידים וארבעים וששה מלחים אמיריקנים, גם 9 פקידים ושמונים ושבעה מלחים אשכנזים טבעו בים.
פאריז. – שתי אניות בעלגיות אשר עברו בין אָססטענדע ובין דובר התנגשו אשה ברעותה. האניה “Comptesse de Flandre„ נשברה וארבעה עשרה מלחים ירדו מצולה. הנוסע האחד אשר נצול היה הפרינץ יורם נאפאָלעאָן.
ברלין. – לרגלי הסערות אשר שלטו ביום 17 וביום 18 מארץ, נשברו שתי האניות „עבער“ ו„אדלער“. האניה „אָלגאַ“ נשקעה בחול ואנשיה נמלטו מסכנה. תשעים איש מאנשי שתי האניות טבעו בים.
"המליץ", שנה עשרים ותשע, מס' 66, 1 באפריל 1889, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חדשות
[…]
(יורדי הים באניות) האניה הבעלגאנית הנקראה בשם (גרעפין פ. פלאנדערן) אשר עזבה חוף אסטענדע ביום 29 מערץ העבר בבוקר עבות נפגשה בלב ים עם האניה (פרינצעססין הענריעטטע) דבר הפגיעה הסבה רעה גדולה כי האניה הראשונה נשברה לרסיסים ואם ברוב כח נסתה האניה השנית לחוש לעזרתה מעט אשר הי' לאל ידה להציל ורב החובל (קאפיטען) שמונה מלחים (מאטראזין) וחמש עשרה מהנוסעים מצאו שמה קברם גם הפרינץ יעראמע נאפאלעאן אשר הי' ג"כ מהנוסעים על האניה הזאת נפל לתוך המים אך שלישו אשר נשען על ידו הבאראן ברונעט קפץ אחריו ועל כפיו נשאהו עד אשר באו אנשי הספינה לעזרתם גם על האי סאמאָא התחולל ביום 16 טען העבר סער ים חזק מאוד ושלושה אניות מלחמה אשכנזית ושלשה אמעריקאנית עם ערך שני מאות מאנשי החיל נטבעו במצולות המים גם הרבה אניות מסחר שנמצאו שמה סבלו נזק גדול הקיסר ווילהעלם נעצב מאוד בשמעו את השמועה הנוראה וישלח לקרא את הגראף מאלטקע ויתר רבי החיל לייעץ עמהם על אודת אנשי אשכנז אשר נשארו כעת בלי מגן ומחסה בין הפראים על האי סאמאָאַ.
"מחזיקי הדת", שנה אחת עשרה, מס' 13, 3 באפריל 1889, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
על המדינות בו יאמר.
עוד ממשלות אשכנז אנגליה ואמעריקא נושאות ונותנות על דבר איי סאמאא ומבקשות להן מוצא שתוכלנה להגן כל אחת על עניניה שם מבלי שתגרום רעה לרעותה, והנה שואת פתאום באה ורוח סועה וסער הוריד מצולה הרה מאניותיהן ואנשים למאות אבדו חייהם. לשמועה כי באה מאיי סאמאא, כי שלש אניות המלחמה אשר לממשלת אשכנז שמה נפוצו כמוץ לפני רוח וטבעו במים וכמאה אנשים מצאו קרם בנבכי תהומות נמס כל לב באשכנז ולא קם עוד כל רוח בעם. אסון סאמאא נגע לא רק באשכנז בלבד, כי אם גם באניות אמעריקא, אשר גם מהן טבעו שלש במספר, אבל מלבד שמספר הנפשות האובדות מהאשכנזים רב מהאמעריקאנים, הנה גדולה מבוכת האשכנזים במדה יותר נפרזה, יען כי הם עוד לא שבעו נחת עד כה מכל מעשיהם בארצות רחוקות ועינם עוד לא ראתה בטוב מושבותם מעבר לים, מראשית דרכם בים ונתיבתם במים עזים ילכו רק מדחי אל דחי והוה ושבר באו עליהם כתומם, עד כי האסון האחרון הגדיל והחרים הון רב ונפשות אדם. הייטיבו עתה האשכנזים הנלהבים דרכיהם ולא יוסיפו עוד להשליך חכה במים עזים, ואם אחרי כל השגגות והזדונות והאסונות תודה הממשלה ותאמר שהתיצבה על דרך לא טוב בנשאה עיניה אל ארצות רחוקות ולא העלתה בידה אלא חרס? על השאלות האלה ישיבו לנו מעשי ממשלת אשכנז בימים יבואו, וכעת עוד כל העם נבוכים ובוכים למשפחותם וגם הממשלה נרעשה ונפעמה מאד.
"המגיד", שנה שלושים ושלוש, מס' 14, 4 באפריל 1889, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
משׂא סאמאָאַ
זכרון האסון אשר קרה ביום 17 לחדש העבר בים הודו על חוף אַסיאַ לא יסוף מלב כל תבל כלה, כי תהום אל תהום קרא וכל משבריו יחד התמלאו לבלוע אניות ויושביהן, וכל יושבי האי סאַמאָא ראו נפלאות ה' ומעשהו על הים כמו יתן קולו קול עז לאמור: לא לאשכנז ובריטאניה מעוז הים לא אמעריקה שרתי במים רבים, כי לה' המושל באיים ושבילו במים רבים, שלש אניות מלחמה עמוסות בכלי תותח רבים אמעריקאנים, שלש אניות כאלה לממשלת אשכנז, מלבד אניות סוחר שמונה, ונפשות מאה ושלשים ירדו במצולות. הן לא חדש הוא כי יבוא רוח קדים וירוממו גלי הים והאניות תחוגנה כשכור עדי תשברנה, אולם פה נשתנה סדר הטבע, כי לא בלב ים אך על החוף בא הקץ לכל הכבודה ההיא. וכבר קרו סערות נוראות בים ההוא מבלי להרע מאומה לאניות בלכתן במים אדירים אלה, ואלה האניות אשר עגנו בחוף הים לחסות מזרם ומרוח סועה מצאו קבריהן ויעלו בתוהו ויאבדו. אמנם יותר נפלא המקרה כי אניות ענגלאנד אשר כמו כן עמדו על החוף נמלטו משוד הזעף ותצאנה בשלום בעוד כי אניות אשכנז ואמעריקה החדשות ומוכנות בטוב טעם לא יכלו המלט מתוך המהפכה. רבים אומרי כי האנגלים יותר מלומדים לדעת להלוך נגד רוחות הים ובראות החובלים כי רוח הסער הולך וחזק מהרו לנוס מן החוף ותבואנה בלב ים אשר מהאשכנזים והאמעריקאנים נעלם רז זה, אבל הידיעות האחרונות מודיעות כי גם אלה האחרונות עשו כמעשה האנגלים, ואך החלו לעזוב את שפת הים טבעו במצולות וכל חכמת המלחים התבלעה כל אלה האניות האשכנזיות היו חדשות בניות מעשת ברזל ומכונות היותר חזקות כפי ההמצאות החדשות, ומגמת פניהן היתה ללכת ארצה סאַמאָאַ לכבוש את יושבי האי המתפרצים נגד ילידי אשכנז, ואניות אמעריקא כבירות מהן לימים וגם לא הוכנו באופן היותר טוב וחדש, ובכל זאת מאניות אמעריקה נאבדו אך שלשים איש ומאניות אשכנז הטבעו חמשה שרי צבא ותשעים אנשי הצבא, ואין איש יודע הסבה מדוע רב נזק אניות אשכנז מאניות אמעריקא אשר היו בה אנשי צבא יתר הרבה מאשר על אניות אשכנז; ממשלת אשכנז סבלה בזה נזק רב, מלבד אשר מעשיה בסאַמאָא עד כה לא עשו פרי משמח לב ואחרי רוב הוצאות וקרבן נפש אדם לא הועילה במעט או ברב לבני אשכנז המתגוררים באי סאמאָא מפני רוח ילידי הארץ המתהלכים נגדם בחמת קרי, עוד נזק כפלים הביא עליה האסון הזה אשר הסב לה לשלוח אניות חדשות ולהחל מעשיה מחדש, ועדי תבואנה האניות החדשות אשר גמרה לשלוח, תקדים ממשלת אמעריקה הקרובה שמה ממנה, ותעמוד לשטן לה בדרכה ותאמץ את רוח ילידי הארץ לבל תפול עליהם אימת אשכנז. – ביום 6 לח"ז נקרא האסון הזה בבית ועד המדינה מפי סגן הממשלה, ובדברים מעוררים אבל הודיע כי חובה על הממשלה לדאוג בעד בתי האומללים שנטבעו בים, וכן רואה עליה לחובה לשלוח אניות מלחמה אחרות, באשר גם אמעריקה מהרה לשלוח חיל אניות מחדש.
"קול מחזיקי הדת", שנה חמישית, מס' 14, 11 באפריל 1889, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 