בישראל

[…]

וואשינגטון. – […] ברחוב העיר נמצא צעיר שוכב מתעלף, וכאשר השיבו את רוחו ויביאוהו לבית החולים הקרוב ספר כי מאפס עבודה השכיר עצמו לעבוד באניה, עבודה של 12 שעות במעל"ע במחיר 14 דולרים לשבוע עם מזונות אבל כאשר רק הפליגה האניה בים עמסו המלחים עליו עבודה קשה מאד ויעבידוהו 18–20 שעות במע"לע, וגם מהלומות לא חשכו מגוו כדי לבדח את דעתם, ויאכילוהו פת יבש, ולפעמים רחוקות הגישו לו נתח בשר עד שנחלש מאד ואז לקחוהו באניה קטנה ויביאוהו אל החוף, 40 מילים רחוק מפה, ויורידוהו ויניחוהו וילכו לדרכם, ויחגור שארית כחותיו ויבא הנה, ויפול מתעלף ברחוב. את שם האניה או שם רב החובל איננו יודע, ולכן אי אפשר לעשות את החקירה והדרישה הראויה אבל ידעו אחינו שגם בהם יש שנשכרים לעבוד באניות, בכדי להפטר משכר האניה, את הצפוי להם.

"חבצלת", שנה שלושים ותשע, מס' 46, 20 בינואר 1909, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.