תלגרמות של הצפירה.
[…]
פארט-ארטור. (המסחרית) אנית-הקיטור „שילקא“ יצאה מוולאדיוואסטאק ביום 21 ינואר. בקרבה אל האי צרטימה ראתה שתי אניות-מרוץ יאפוניות ושתי אניות פחים, מאירות את פני הים בפנסי מלחמה. ביום 24 נגשה „שילקא“ אל מקום הקרנתין ותעמוד על העוגן. עד מהרה באה סירת מלחמה, והאפיציר שעליה הודיעה כי אנית-הקטור היא תפושה, ויובילנה אל חוף נאגאסאקי, ששם כבר היו תפושות „מאנדשוריא“ והאניה הנורביגית „סלעפנער“. אחרי בדיקת הדואר דרש האפציר היאפוני למסור לו הכתבים הרשמיים והצרורות המסותרים, ואולם מאומה לא השיג. על דרישת רב החובל להגיד לו מדוע נאסר מאן האפיציר להשיב, באמרו כי זה סוד כמוס. את הנוסעים היאפונים הורידו על החוף, ואולם להורדת החינאים הנוסעים לטשיפו התנגד רב החובל הרוסי. הודות למחאתו הנמרצה לא הושם רב-החובל במאסר. – המלחים היאפונים הראו כי חסרה למו המשמעת לגמרי, לא שמעו לפקודת פקידיהם, העלו עשן בלשכת הנשים, ורק רב-החובל אמיץ הלב גרשם משם.
טאקיא (המס'). אנית המרוץ „ניסין“ שנקנתה זה מחדש ע"י יאפאן, נועדה אל תחנות הים מייזורו, והאניה „קאססוגאַ“ נועדה לתחנות קיור. שתי האניות תהיינה ערוכות לחצי ירח מאֶרץ. רבי החובלים האנגלים שפקדו את האניות וגם המחיאניקים הראשיים קבלו תשובות מאת קיסר יאפן.
רומי (הר'). האניות „קאַלאַבריא“, „קארל אלברטו“ ו„לומברדיא“ קבלו פקודה להיות נכונות ללכת אל מימי אזיא המזרחית. גם אנית „דאָנאלי“ נועדה להשלח אל מרחקי המזרח, והיא מצטידת.
[…]
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 34, 22 בפברואר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.