מלחמת רוסיא ויאפאן.
קצור קורות המלחמה מראשית ימי היותה, עד היום הזה.
סבות המלחמה
אלו הן הסבות העקריות שהסבו בה:
א) אחרי התקוממות הבאקסערים בכינא, חטפה לה רוסיא את מאנדזוריא, ויהי במחאת ממשלות אירופה נגדה, הבטיחה רוסיא להוציא את חילה בירח אפריל 1903. אך רוסיא לא עמדה בדבורה, ותדחה את יום צאתה מיום ליום.
ב) יאפאן התחילה לפחד, פן תחטוף רוסיא גם את קארעא, כאשר חטפה לה את מאנדזוריא.
ג) רוסיא התחילה אמנם להכנס לאט לאט לקארעא, ויאפאן ראתה בזה סכנה לשלומה, מסחרה והתפתחותה.
ד) ההכנות למלחמה, שהכינה רוסיא בסתר, בעת עמדה בקשרי ידידות את יאפאן.
התחלת המלחמה
בשבוע הראשון לירח פעברואר 1904 הוחלה המלחמה. ציי שתי הממלכות התנגשו יחד בים, ויציגו את הפרק הראשון ממחזה-התוגה האיום.
לפני התבל נראה אז, כאלו בא הדבר לפתע פתאם, מבלי אשר חשבוהו מראש. אך האמת הוא, כי עוד מפני זמן רב כבר הכינו שני הצדדים את עצמם למלחמה. אצל נהר יאלו כבר חנו אז מאות אלפי אנשי צבא רוסים, ויאפאן גם היא כבר הובילה את מבחר לוחמיה אל שדי הקטל.
בששי לירח פעברואר עזב האדמיראל טאגא את יאפאן, ובראש הצי הראשי נסע לפארט ארטהור, מקום אשר עמד אז הצי היתר אדיר והיתר מובחר, של ממשלת רוסיא.
בליל השמיני לירח פעב. החלו להלחם בתקף. אדמיראל שטארק, מפקד הצי הרוסי עוד טרם הכין את עצמו להתנפלות מצד היאפאנים ויצליח בידי האדמיראל טאגא להתגנב אל תוך החוף ויחל לירות באניות המלחמה הרוסיות, את האניות „צארעוויטש“ „רעטוויזאן“ ו„פאלאדא“ הזיק, ויעשן לבלתי תוכלנה להשתתף עוד במלחמה. ואח"כ נסג אחור.
המלחמה נמשכת.
וביום של מחרתו הוסיף האדמיראל טאגא, ויתנפל שנית, וגם הפעם האירה לו ההצלחה פנים, במשך שעה אחת החריב את האניות „פאלטאווא“, „נאוויק“, „דיאנא“, ו„אסקאלד“. היאפאנים הודיעו אז כי ארבעה אנשים נהרגו מהם, ונ"ד איש נפצעו משני הצדדים, אלעקסיעוו הודיע להממשלה הרוסית כי ס"ו איש אבדו חייהם בהתנגשות הזאת.
אולם היאפאנים לא הסתפקו ביום ההוא בפארט ארטהור לבד, המפקד אוריאו, הוריד בו ביום אלפים וחמש מאות איש לשעמולפא בקארעא. מפקד האניות הרוסיות „וואריאג“ ו„קאריעץ“ נדרש לצאת באניותיו את החוף, ויהי בהמאנו למלא אחרי הפקודה הזאת, נחרבו האניות כלה מאת היאפאנים, וחמש מאות איש נהרגו.
אז הודיעה רוסיא גלוי בתבל, כי נלחמת היא את יאפאן, ושני הצדדים הלו להלחם בגלוי.
ההתנפלות הראשונה על פארט ארטהור.
ביום הכ"ד פעברואר החלו היאפאנים לירות בפעם הראשנה על פארט ארטור, אך בלי תועלת. הם הטביעו ארבע אניות ישנות, למען סגור את החוף, אולם גם בזה לא השיגו מטרתם.
ביום 6 מארץ קרבו בפעם הראשנה חמש אניות יאפאניות אל וולאדיוואסטאק ויורו עלחיה מבלי הסב לה נזק ויעזבוה, בי"א מארץ הוסיפו היאפאנים וירו חמש שעות רצופות על פארט ארטהור, מאקאראוו הודיע אז כי הטביע אניה יאפאנית.
בי"ז מארץ קרה להרוסים אסון נשגב בסבת אי-זהירותם, אנית המלחמה „סקארי“ אשר עמדה אצל פארט ארטהור נתפוצצה כלה יחד עם כל אנשיה.
הרוסים עוזבים את קארעא.
ובמשך הזמן הזה לא שבתו היאפאנים, וילכו הלך וקרוב אל שונאם. בראשון לירח אפריל ראו חמשים אלף הרוסים אשר חנו בקארעא, את הסכנה הצפויה עליהם, ויקדימו לברוח.
מתת מאקאראוו.
יום מר ונמהר היה היום הי"ג לירח אפריל להרוסים. באותו יום התנגשה אנית המלחמה הרוסית „פעטראפאוולאווסק“ על מוקש או טארפעדא יאפאנית, ותתפוצץ, ויחד עם מפקדה האדמיראל מאקאראוו וחמש מאת איש שנמצאו בתוכה, ירדה מצולות.
כאשר עמלו הרוסים לחזור להחוף, התנפלו היאפאנים על אנית הטארפעדא „סעזסטראש“ ויטביעוה גם ה„פאביעדא“ סבלה נוראות.
אחרי שני ימים, התנפלו היאפאנים שנית על פארט ארטור והאדמיראל אלעקסייעוו, בקש להתפטר ממשמרתו, משרת מפקד ראשי, כי ראה כי כלתה הרעה לרוסיא.
ביום כ"ו אפריל החלו היאפאנים לעבור את נהר היאלו, ורוב חילם עברוהו עד השלשים בו.
בראשון לירח מאי היתה המלחמה הראשונה בין שתי המחנות, ויכבשו היאפאנים ביום הז' בו, את פענגוואנטשענג, והרוסים נסוגו אחור מבלי אף לנסות להלחם.
פארט ארטהור סגורה ומסוגרה.
בששי לירח מאי הצליח בידי היאפאנים לצעוד צעד נשגב קדימה, הם הורידו היבשה מספר רב אנשי צבא לפיטסעווא וקינטשאו שני הערים האלה נמצאים בחצי האי ליאאטונג, מקום בו בנויה פארט ארטהור. היאפאנים כבשו את כל מסילות הברזל והטעלעגראף מפארט ארטהור, וכה נשאר המבצר הזה [?] מכל התבל. בי"ב מאי החריבו הרוסים לבדם את חוף דאלני, ואחרי שלשת ימים קרה ליאפאנים אסונם הראשון, אחת אניות המרוץ נשברה ע"י אניה אחרת מאניות יאפאן, ואנית המלחמה האטסוסע, נתפוצצה במוקש רוסי.
ביבשה.
המלחמה העקרית עברה אז להיבשה, אל ההרים המסבבים את חא-בין; היאפאנים עשו שם הרג רב בהרוסים, אך גם הם לא יצאו נקיים, ויאבדו אלפי אנ"צ. הגענעראלים הרוסים פאוק וזאלינסקי סבלו מפלה גדולה. אחרי הנצחון הזה שמו היאפאנים פעמיהם לפארט ארטהור, מהלך היאפאנים המסוכן הזה, בתוך נהרות שהגיע המים עד צוארם, ועמוסים תחת יריות כדורים שירו עליהם מעל ראש הר נאנשאן וימיתו 4200 יאפאנים, הוא מאורע נפלא בהמלחמה. אולם היאפאנים, תחת פקודת הגענעראל אקו, למרות כל המכשולים, נצחו את המלחמה הזאת.
מפלת שטאקעלבערג.
אז שלח קיראפאטקין ארבעת אלפים אנשי צבא והגענעראל שטאקעלבערג בראשם, להפריע את היאפאנים מהתקדמותם לפארט ארטור, אך בוואפאנגאו, 800 מיל הרחק מפארט ארטהור, הוכה שטאקעלבערג מאת היאפאנים מכות נוראות. במלחמה אשר ארכה שלשת ימים, שהוחלה בי"ד יוני, הרגו היאפאנים – 35000 איש תחת פקודת אקו – שלשת אלפים רוסים, ויקחו שבי שלש מאות איש. אולם כאשר ברח שטאקעלבערג, רדף אקו אחריו, ויאבידו עוד עשרת אלפים רוסים.
עוד מפלות רוסיות.
באותו זמן סבלו הרוסים מפלות נוראות אצל פאליאנטען, טעליסו, וואפאנגאו, וקינטשאו. הרוסים כבר אבדו את תקותם להפריע את חיל אקו מלכת לפארט ארטהור, היאפאנים הכו את הרוסים בלי הפוגה ויעשו בהם הרג רב, ביום הכ"ג יוני נודע כי שני הגענעראלים היאפאנים אקו ונאדזו, עומדים אצל קאי-פאנג.
עוד התנגשות על הים.
זמן מה לא קרו כל מקרים חדשים על הים, אך ביום ט"ו יוני, יצא הצי הוולאדיוואסטאקי, וילך לצד דרום ויטביע שמה מספר אניות-משא יאפאניות. אולם טאגא לא החריש וימהר לנקום בהם בהחריבו את אנית המלחמה הרוסית היותר גדולה, „פערסעוויעט“, ויזיק את אנית המלחמה „סעוואסטאפאל“, אנית המרוץ „דיאנא“ ושלש אניות טארפידא.
אצל ליאָיאנג.
מהימים האחרונים של ירח יוני עד סוף יולי, לחמו היאפאנים מלחמה גדולה במקומות שונים על היבשה. אך מטרתם העקרית היתה להכנס אל ליאיאנג, ברביעי לירח יולי כבשו היאפאנים את האיטשענג, לא רחוק מליאיאנג.
מנוסת הצי הרוסי.
בעשירי לירח אוגוסט נסה הצי הרוסי של פארט ארטהור לעזוב את החוף, ויפגשוהו כדורי היאפאנים, אנית המלחמה צערעויטש הושחתה ומפקדה הגענעראל וויטהעפט נהרג מאחד הכדורים. הרבה מהאניות הרוסיות שבו שנית לפארט ארטהור; אחדות, לחופים זרים. ה„רעשיטעלני“ לוקחה שבי בידי היאפאנים.
כבישת ליאיאנג.
ברביעי לירח סעפטעמבער נכבשה ליאיאנג לפני היאפאנים הרוסים ברחו מהעיר ויגיעו בשמיני למעפט. מוקדונה.
אחד הימים הנשגבים בקורות המלחמה, הוא הרביעי לירח אקטאבער, באותו היום התנפלו הרוסים על היאפאנים למען מנוע אותם מדרכם מוקדונה. הרוסים אבדו בהתנפלות הזאת שלשים אלף איש, ולהיאפאנים – עשרים אלף.
מלחמות קטנות נלחמו עד העשרים לירח אקט. מאז לא קרו כל מקרים נשגבים סביבות מוקדון עד ירח פעברואר, הדרכים היו מקולקלים מאד עד כי בקושי יכלו המחנות להתנענע. כל עבודת המלחמה עברה לפארט ארטהור, מקום בו לחמו שתי המחנות באמץ הלב, עד אשר נצחו היאפאנים את נצחונם היתר גדול – שטאֵסעל, גבור רוסיא היתר אדיר במלחמה, מסר את העיר היותר בצורה עלי תבל בידי היאפאנים, העיר אשר ימים רבים הגין עליה, באמץ.
המאורעות האחרונות
קורות המלחמה האחרונה בסביבות מוקדון, כבוש מוקדון וטיעלינג, התבוסה הנוראה שבאה לרוסיא במלחמה הזאת, כל הקורות האלה בטח עוד טרם נמחו מזכרון הקורא, ולא מצאנו לנחוץ לשננם פה.
גפן.
"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 15, 2 באפריל 1905, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 