תלגרמות של הצפירה
16 (29) אפריל.
פטרבורג. היום קבלה עיר הבירה את פני הגבורים ליד טשעמולפא. למרות היום המעונן והקור היה המחזה נאדר. ברחוב נעווסקי נצבו בשורות אנשי צבא לבושי שרד וכל חיל הגווארדיא הרגלים. אל בית הנתיבות נאסף צבא האניות וגם נושאי אות הכבוד ס"ט אנדריי והאדמירלים. יחד עם הגינירל אדיוטנט אַוועלאַן בא כבוד מלכותו הגינירל האדמירל הנסיך הגדול אלקסיי אלכסנדראוויטש.. ברגע בוא המסע נשמעה תרועת „אורא“. פומבי כזה נעשה למפקד „וואריאג“ רודניעוו. שני המפקדים הגישו כתב-מודעה לגינירל-אדיוטנט הנעלה.
אחרי כן קבלו את פני הגבורים ראש האצילים וראש העיר. – הנסיך הגדול עבר בפני הצבא ויברך בואם ויושט יד לאפיצירים.
אז החלה התהלוכה. תרועת „אורא“ נלהבה לא פסקה במשך עת ארוכה. לשמחת העם לא היתה גבול. הארחים הלכו אל ארמון החרף ושם נצבו בשורה.
כבוד הדר מלכותו הקיסר, כבוד מלכותו יורש העצר והנסיכים הגדולים עברו לפני השורה. אדוננו הקיסר ברך את בוא אנשי החיל ויביע למו תודה, ואחר כן עברו אנשי הצבא בסך לקול נגינת המאַרש.
אחרי כן נערכה לעיני כבוד הדר מלכותו ואנשי המעלה תפלה בלשכת ס"ט גיאורג בארמון הקיץ. אחרי כן הלכו אנה"צ אל הלשכה הניקולאיעווית, ששם הוכנה למו ארחת הצהרים.
הלום בא כבוד הדר מלכותו והנסיכים הגדולים. אדוננו הקיסר הודה על העבודה. לאפיצירים הוגשה ארוחה בלשכת הקונצרטים.
כבוד הדר מלכותו שתה לחיי האפיצירים ואנשי החיל, ואחרי כן כבד את אופיצירי „וואריאג“ ו„קארעיעץ“ לשוחח עמם.
החגיגה הזאת כלתה בבית-העם, ששם נערך חזיון אשר אליו באו גם מורשי העיר והאצילים.
[…]
פטרבורג. בלשכה הניקולאיעווית נגש אדוננו הקיסר אל השלחן שעליו עמדה מנה לדוגמא ויפן אל צבאות „וואריאג“ ו„קאָרעיעץ“ בדברים האלה:
„הנני מאושר, אחים, לראות אתכם כלכם בריאים ושבים בטוב. רבים מכם כתבו בדמם על ספר קורות צִיֵנוּ מפעל הנאה לגבורות אבותיכם, זקניכם והוריכם, שעשום על „אזוב“ ו„מרקורי“. עתה הוספתם גם אתם בגבורתכם עלה חדש בקורות צינו, בספחכם אליהן גם שמות „וואַריאַג“ ו„קאָרעיעץ“. גם הם יהיו בני בלי תמותה. הנני בטוח, כי כל אחד מכם ישאר עד אחרית ימי עבודתו ראוי והגון למנחה אשר נתתי לכם. כל רוסיא ואנכי קראנו באהבה ובהתרגשות חרדות ע"ד מעשי הגבורות שהראיתם ליד טשעמולפאָ. מקרב לב יישר כחכם על החזיקכם הכן את כבוד הדגל האנדרעיעווי וחין ערך רום הגדולה והקדושה. הנני שותה לנצחונות צינו המהולל ולבריאותכם, אחים“.
אחרי סוב השלחנות הואיל כבוד הדר מלכותו לאמר:
„עוד הפעם תודה לכם, אנשי חיל, קרובַי, על גבורתכם, ישמרכם האל“.
בעת ארוחת הבקר בלשכת הקונצרטין הואיל אדוננו הקיסר להגיד הדברים האלה:
„הנני פונה אליכם באותם דברי התודה אשר הגדתי זה עתה לאנשי הצבא. את הגבורות המפארות של „וואריאג“ ו„קאריעיעץ“, שנתנו כ"כ גודל ותהלה לנשקנו, עלי ליחס כלן לערך המפקדים וכל האפיצירים. מקרב לב הנני מודה לכם על מלאתכם חובתכם בכבוד, ובחפצי לתת זכרון עולם למעשה הזה צויתי להטביע מטבע-זכרון לשאתו אתם כלכם וגם אנשי הצבא הפשוטים. יהי נא ללקח-טוב לדור יבוא ולמזכרת לגבורה כה מצוינה. בכל נפש הנני שותה לשלומכם, ישמרכם האל“.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 88, 1 במאי 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 