דברי הימים
ממערכות המלחמה בים.
ברור המאורעות. – הקשר וסמיכות הפרשיות בין יציאת אניות הרוסים מפורט-ארטור ובין יציאתן מוולאדיבוסטוק. – חשבון הכמות והאיכות. – האם היה לרוסים על מה לסמוך? –. סדר הזמנים וחשבון אפשריות הפגישה. – המאורעות שהפכו את הסדר. – מהירות הנסיעה. – ההרכבה וההפרדה של פלוגות האניות הרוסיות והיאפאניות. – השפעת המקרים על שנוי התכסיס. – סדר נזיקין ואפשריות הצלה. – שאלת חופי הים הבינונים.
סֵדֶר הַמִּקְרִים. עוד טרם הובררו כל פרטי הקרב האדיר והנערץ שהיה ביום 23 יולי, וקרב חדש התפרץ בכל עוז. הרי אנו מביאים את כל הדברים כסדר ביאתם ע"י התלגרף, ואין הפרק הזה אלא פירוש מספיק לתלגרמות מפני שהתלגרף מקצר ומערב, סותם ונותן מקום להרבה טעיות. כן החליפו רבים את הקרב מיום 28 יולי עם הקרב שהיה ביום 31 יולי, בעוד אשר אין להחליף את המאורעות ההיסטוריים האלה „כעין שמחליפים את היוצרות“ דברים כאלה צריכים הבנה, ויש סדר למשנה, ואך עפ"י הסדר יש לצרף את ה[?] ולהוציא מהם איזו אוקימתא או מסקנא קרובה לאמת. בפרק הקודם חתמנו את דברינו בשאלה: מה יהיה אצל וולאדיבוסטוק – על השאלה הזאת באה התשובה ביום 31 יולי. – ביום 31 יולי בשעה 5 בבקר (יש גורסין: ביום 1 אוגוסט) נראתה האסקדרא הוולאדיבוסטוקית הרוסית בתוך מצר-הים הקוריאני. אצל אי טסושימא (ראה על מפתנו) נפגשו שתי האסקדרות: הרוסית והיאפאנית (המכונות: הוולאדיבוסטוקיות על שם חניתן אצל וולאדיבוסטוק, ואין להחליפן עם האסקדראות של וויטהעפט ושל טוגו הפורט-ארטוריות), ואז התפרץ ביניהן קרב נורא. במצר הים הקוריאני נמצאה האסקדרא היאפאנית של סגן-האדמיראל קאמימורא, בה נמנו ארבע אניות מרוץ מכוסות שריון („איבאטי“, „אידזומא“, „אדזומא“, „אסאמא“), ושתים או שלש אניות מרוץ נושאות-צנה-על-המכסה („ניטאקא“, „טסושימא“, ואולי גם „אוטובא“ החדשה). מול האסקדרא היאפאנית הזאת יכול היה האדמיראל בעזאבראזוב הרוסי להוציא אך שלש אניות מרוץ נושאות שריון ואחת עם צנה על המכסה, ומול 90 כלי התותח הכבדים שקאמימורא (משקל יריה אחת מכלם – 306 פוד) – 78 כל"ת עם משקל יריה אחת 266 פוד. עפ"י האמור, יתרון כח האסקדרא של קאמימורא לא היה כה גדול, עד כי מראש היה הדבר נעלה מעל כל ספק שהיאפאנים ינחלו את הנצחון. אמנם אניות המרוץ היאפאניות הן חזקות מהרוסיות בצפוי שריוניהן, אבל לעומת זה הרוסיות הן מהירות יותר, ויכולות בעת שקט מי הים להשתמט ולהתחמק יותר מהיאפאניות מתגרת ירית האויב, וזו מעלתן מכרעת את מעלת היאפאנים הנ"ל. אמנם, כשהאסקדרא של קאמימורא מתחזקת עוד גם ע"י אניות אשר להיאפאנים מאניות המאסף לכל המחנות, מן הריזירוו, או כשמקצת אניותיו של טוגו באות אל מצר-הים הקוריאני ונוספות עליה – אז משתנה מצב המערכה לחלוטין.
מְזִמַת הַתַּכְסִיס. מוולאדיבוסטוק עד אי טסושימא – 560 מיל אנגלית, ולפי זה כשהאניות שטות 15 חבילות לשעה, יש סיפק ביד אניות המרוץ הרוסיות להגיע עד מצר-הים הקוריאני במשך 37 שעות: אם בא האדמיראל בעזאבראזוב ביום 31 יולי בשעה 5 בבקר אל אי טסושימא, זאת אומרת, שהפלוגה הרוסית יצאה מוולאדיבוסטוק ביום 29 יולי אחרי הצהרים; וקרוב לאמת, שיציאה זו היתה אחרי בוא תלגרמא מטשיפו מאת האניה הרוסית „ריעשיטעלני“ שבאה אל החוף ההוא כאור ליום 29 יולי. לפי זה יש לשער, שיציאת האסקדרא הוולאדיבוסטוקית לא היתה קבועת-זמן ומוגבלת בדיוק מראש (לרגל חוסר התחברות עם פורט-ארטור). למען תצליח האסקדרא הפורט-ארטורית במעשה הגבורה והעוז להבקיע לה דרך לוולאדיבוסטוק, תנאי מוכרח היה שהאדמיראל בעזאבראזוב יבוא אל מצר הים הקוריאני יום תמים לפני צאת האסקדרא הפורט-ארטורית הרוסית והפלגתה בים; לפי זה צריך היה בעזאבראזוב לנסוע עם פלוגתו מוולאדיבוסטוק ביום 25 יולי. ממצר-הים הקוריאני עד צוק שאנטון – 480 מיל, כלומר 36 שעות של נסיעת 15 חבילות לשעה, ולוא הצליח האדמיראל בעזאבראזוב, שכבר הרה בגדר זה שתי פעמים כשרון ואומנות גדולה, להתחמק לצד קאמימורא ולהתעלם מעינו, כאשר כבר איתמחא גברא, אזי הספיק לבוא ביום 28 יולי בערב אל מקום מערבית הקרב בין האסקדרא הרוסית של וויטהעפט ובין היאפאנית של טוגו, וכחותיו החדשים היו מביאים חזוק להרוסים בשעת הקרב. אחרי שהתכסיס הזה, בל"ס לא לרגל חוסר כשרון וגבורה, כ"א לרגל איזה מקרים מן הצד, לא הצליח, נשאר אפוא הקרב תלוי ועומד אך בין האדמיראל בעזאבראזוב ובין האדמיראל קאמימורא. עוד אפשרות אחת היתה, והיא שהאסקדרא הרוסית (הוולאדיבוסטוקית) של האדמיראל בעזאבראזוב תפגוש את מקצת האניות הרוסיות שיצאו מפורט-אטור ושתתחבר עמהן, וגם – שתפגוש רק את פלוגת קאמימורא לבדה, בטרם תתחבר פלוגה זו עם אניות יאפאניות אחרות. מקצת אניות הרוסים מפורט-ארטור (אניות הצנה: „פערעסוויעט“, „פולטבה“, „סיבסטופול“, אנית-המרוץ „דיאנא“ ואנית מוקש אחת) שנסעו בלילה אחרי הקרב (עם טוגו) למקום לא-נודע (בל"ס תחת פקודת הנסיך אחאטאָמסקי) ניזקו בל"ס איזה נזקים בקרב העז (ביחוד קשה היה מקרה „סיבסטופול“, אשר זה לא כבר, בליל 11 יוני, בעת התנפלות היאפאנים על האסקדרא הרוסית שיצאה אז אל הים לנסות כחה, הוכתה על ידי מוקש יאפאני). אבל הנזקים האלה, כנראה, לא היו כבדים מאד, ועוד לא עשו את האניות ללא-מוכשרות לקרב, וזה אות, שהאדמיראל החדש אוחטאָמסקי לא נכנס עם אניותיו אל חופי הים החינים לשם תקון. הנה כן יכולים היו האדמיראלים בעזאבראזוב ואוחטאָמסקי יחד להכריע את קאמימורא ולבוא בשלום לוואלדיבוסטוק, ששם יש להרוסים חופים מרווחים ובתי תקון אניות טובים, ושם נקל לגמור בזמן קצר את מלאכת התקון.
הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַתּוֹצָאָה. אך לא כן כשמקצת אניותיו של טוגא מאצל פורט ארטור שטו בעקבות הנסיך אוחטאָמסקי, וכשהקרב ביום 31 יולי התחולל בין טוגו וקאמימורא מצד אחד ובעזאבראזוב מהצד כשנגדו, אז היה המצב שונה ונבדל לגמרי. ואמנם על שאלה זו עוד לא באה תשובה מספקת בימים הראשונים אחרי הקרב. ההשערה שפלוגת הנסיך אוחטאָמסקי שיצאה שלמה מן הקרב שהיה ביום 28 יולי שבה לפורט ארטור לא זכתה לשום אשור וקיום. לפני ימים מספר הובררה רק אחרית ארבע אניות מלחמה ושבע אניות מוקשים של האסקדרא הרוסית הפורט-ארטורית, שבאו אל חופי הים החינים. ה„רעשיטעלני“ נחלף ע"י היאפאנים של כדין אחרי התפרקו בטשיפו. ה„בורני“ ועוד אנית מוקש אחת נאחזו בשרטון ביום המחרת לקרב, ביום 29 יולי, וצבאות הרוסים אנשי ה„בורני“ נפצו בידיהם את האניה לבל תפול בידי האויב. אין ספק שאניות המוקש האלה ניזקו הרבה בעת הקרב, לפיכך לא יכלו לזוז ממקומן. ה„אסקולד“ ה„נאוויק" ואניות המוקש „בעזשומני“ הגיעו ביום 29 יולי בכבדות לשנחאיי, מקום שמה כבר קדמה לבוא אנית המוקש „גראָזאָוואָי“. ה„נאוויק“ טען גחלים וילך לו למקום לא נודע. ביום הנ"ל בערב בא גם „הצעסארעוויטש“ לקיאא-טשוא ואחריו – אנית המרוץ „פאלאדא“ ואניות המוקש „בעזפאשטשארני“ ו„בעזסטראשני“. לפי שהוברר עד עתה, אי אפשר לתקן את פרצות ה„צעסארעוויטש“, ה„אסקולד“ וה„פאלאדו“ במשך 24 שעות, ולכן אנוסות תהיינה האניות האלה להתפרק. ראוי לשום לב גם אל מדרגות מהירות המסע של האניות הרוסיות הניזוקות. הנה כן יכול היה ה„צעסארעוויטש“ לשוט ביום 29 יולי אך 1/2 9 חבילות לשעה (את הדרך הארוכה 170 מיל מן צוק שאטון עד טסינטאו עבר בשמנה עשרה שעות); ה„אסקולד“ יצא מקיאא-טשוא ביום 29 יולי בצהרים ויבוא לשאנחיי ביום 31 יולי בבקר, ולפי זה צריך היה למעת לעת ומחצה למען עבור דרך זו של 380 מיל אנגלית, ובכן היתה מהירות נסיעתו 12–11 חבילה לשעה מן הלוח. על פי הידיעות הרשמיות שהדפסנו אתמול צריכה מהירות מסעו להיות 24 חבילה לשעה, אבל, כנראה, פרצות האניות גרמו לגרוע עד החצי את המהירות. מביאים אנו את הפרטים האלה, יען כי בהם תלוים כל גופי תורת התכסיס; יש אשר גבורת הצבא ושים נפשו בכף לא יועילו, כשאין מתכונת הפחמים או חשבון המהירות מסייעים להוציא לפעולות את מזמות מסדר הקרב.
התלגרף הודיע ממקומות שונים שהיאפאנים שלחו אסקדרא של שבע אניות לשאנחיי לשמור את האניות הרוסיות ולכופן למלחמה. עפ"י זה יש לשער, כי עוד פלוגה אחת של אניות היאפאנים משוטטת גם אצל קיאא-טשוא ומחכה שם ל„צעסארעוויטש“ ול„פאלאדא“. לפי זה נשארו בים הצהוב רק מקצת אניות טוגו. אולי יתן הפזור הזה של אניות טוגו את היכולת לאניות הרוסיות יתר הפליטה בפורט-ארטור להפליג עוד בים. בין כה וכה הודיעה האגנטורא של רייטר, שממשלת יאפאן קבלה „הבטחות“ שהאניות הרוסיות שמצאו מנוס בקיאא-טשוא ובשאנחיי, תתפרקנה.
נ. ס.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 183, 22 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
Kamimura; Bezobrazov; Iwate; Idzumo; Azuma; Niitaka; Tsushima;
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 