מלחמה בים.
המלחמה בים מתחלת לרוב במרחק עשרה מיל, אשר משמה יוכלו לירות בכלי התותח הגדולים. מטרת היריות מרחוק, היא לשבור את כלי התותח של האויב, להחריב את השריונות, ולעשות שמות בחלקים ידועים מאניות הצי המתנגד, ובהשיגם את מטרתם, אם רב אם מעט, מתקרבות האניות אחת לרעותה, ומתחילות לירות מכלי התותח היותר קטנים במרחק 5–4 מיל, בין שני הציים הלוחמים. בעת היריות מחליפות האניות לפרקים את מקומות עמדתן, למען לא ישיגון כדורי האויב. נשגב הרבה בעת היריות, הוא מהות האויר, ועל האדמיראל המלומד, להשתמש תמיד בהאויר לטובתו. נשגב הדבר אם השמש לוהטת לפני האניה או לאחוריה, אם הרוח מנשב לצד היריות, או מנגדן. כשצריך לירות מנגד לשמש והשמש לוהטת בעיני המורים, קשה לקלע אל המטרה. אם הרוח מנשב לנגד הכדורים המעופפים אין כמעט כל תועלת בהיריות, לכן מתאמצים בעת מלחמה בים להציג את האניות, באופן שיהיו השמש והרוח מאחורי האניה. כמו כן נשגב גם סדר עמדת האניות בעת המלחמה. בדרך הולכות האניות אחת מאחורי רעותה, אך לא כן בעת המלחמה, אז מציגים את האניות באופן שיוכלו לירות בכל כלי התותח, ובאותו זמן לחסות גם על האניות אשר אינן מוגנות היטב.
בהתחלת המלחמה לוקחים חבל בה רק האניות היתר גדולות – אניות השריון, ואניות המרוץ המוגנות היטב. אניות השריון הנן רוח החיה במלחמה ונדמות הנן באופן שמושן כחיל המורים-בכלי-תותח ביבשה, ואניות המרוץ – כחיל הרוכבים. מטרת האחרונות היא, לחקור מקום אניות האויב איה ולאן הולכות אניותיו, הדבר נחוץ מאד, אחרי אשר מלחמות הים משתרעות על כמה וכמה מילים, ונחוץ תמיד לדעת כמה ואיזו אניות יפגש לקראתו במקום פלוני ופלוני. לעומת זה קטנה מאד תועלת אניות המוקש במלחמה בלב הים, והן מתנפלות אך בלילה, וגם אז רק אם הים שקט הנהו. אחרי אשר אין אניות המוקש יכולות לירות אלא במרחק לא רב, אי אפשר להן לגשת ביום אל אניות האויב, כי אז נופלות הנה תחת כדורי האויב, בטרם יצליח להן לגשת במרחק ידוע למען יוכלו להשליך משמה את המוקשים, גם בלילות משתמשות האניות באמצעים שונים להגן על עצמן מאניות המוקש, והאמצעי היותר נשגב הן מנורות-המראה (Spiegellampen) המשליכות קרני אורן ומאירות את הסביבה במרחק עשרה מיל ועל ידן אפשר להחריב את האניות המוקש בטרם יוכלו לגשת אל האניות.
בימים האחרונים מעת מלחמת 28 יולי, חדלו לתת אומן באניות המוקש. אז, במלחמה הזאת, התנפלו כל אניות המוקש הנמצאות בצי היאפאני, וכל הלילה לחמו בלי הרף בצי רוסיא הנזוק ולא יכלו להסב לו כל נזק.
"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 27, 23 ביוני 1905, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 