מתוך ומסביב למלחמה.
[…]
אבדות האנגלים והגרמנים באניות. – לפי דברי העתונים האנגלים בעצמם אבדה הימיה האנגלית עד כה את האניות הבאות:
צולבות משורינות גדולות: וריור, נבנתה בשנת 1905 והכילה 13,750 טון; קריסי, בשנת 1899, 12000 טון; הוג, בשנת 1909, 12200 טון; אבוקיר, בשנת 1900, 1200 טון; צולבות קטנות: ארטוזה, בשנת 1913, 3500 טון; גלוצסטר, בשנת 1909, 4880 טון; פירל בשנת 1912, 3500 טון; פטפינדר, בשנת 1904, 2990 טון; אמפיון, בשנת 1911, 3500 טון; גלסגוב, בשנת 1909, 4500 טון; פגסוס, (בשנת?) בערך 3000 טון; נגד-טרפידים: בולפינטש (בשנת ?) בערך 770 טון; דרויד, בשנת 1912, 970 טון; לירטיס, בשנת 1913, 980 טון; פניקס, בשנת 1912, 770 טון; טורפידים: שפירי, בשנת 1889, 80 טון. תחת-מימיות: A.E.2 בשנת 1913, 710 טון; צולב ישן פישגרד (שלא היה ראוי עוד לשמוש) סך-הכל 80500 טונים.

וכנגד זה אבדו הגרמנים עד-עתה את הצולבות: מגדבורג, בשנת 1910, 4500 טון; קלן, בשנת 1908, 4350 טון; מאינץ, בשנת 1907, 4800 טון; ארינדה, בשנת 1899, 2650 טון; הילה, בשנת 1805, 2040 טון; הטרפיד A187 בשנת (?) 700 טון; ואנית המחקר מייבה, סך-הכל 20240 טונים.
ברשימה זו לא נכללה אנית-הפצצות קניגין לואיזה, שבקושי יכולים לקרותה צולבת-עוזרת, והאניות הקטנות הנפוצות בנהרות ובימי אפריקה.
במספר עולות האבדות האנגליות לעומת הגרמניות ביחס 3 אל 1 במקום שבמשקל הטונים גדולות האבדות האנגליות עוד הרבה מיחס זה.
"מוריה", שנה שישית, מס 834, 19 באוקטובר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.