מתוך ומסביב למלחמה.
[…]
אבדות האנגלים והגרמנים באניות. – לפי דברי העתונים האנגלים בעצמם אבדה הימיה האנגלית עד כה את האניות הבאות:
צולבות משורינות גדולות: וריור, נבנתה בשנת 1905 והכילה 13,750 טון; קריסי, בשנת 1899, 12000 טון; הוג, בשנת 1909, 12200 טון; אבוקיר, בשנת 1900, 1200 טון; צולבות קטנות: ארטוזה, בשנת 1913, 3500 טון; גלוצסטר, בשנת 1909, 4880 טון; פירל בשנת 1912, 3500 טון; פטפינדר, בשנת 1904, 2990 טון; אמפיון, בשנת 1911, 3500 טון; גלסגוב, בשנת 1909, 4500 טון; פגסוס, (בשנת?) בערך 3000 טון; נגד-טרפידים: בולפינטש (בשנת ?) בערך 770 טון; דרויד, בשנת 1912, 970 טון; לירטיס, בשנת 1913, 980 טון; פניקס, בשנת 1912, 770 טון; טורפידים: שפירי, בשנת 1889, 80 טון. תחת-מימיות: A.E.2 בשנת 1913, 710 טון; צולב ישן פישגרד (שלא היה ראוי עוד לשמוש) סך-הכל 80500 טונים.
וכנגד זה אבדו הגרמנים עד-עתה את הצולבות: מגדבורג, בשנת 1910, 4500 טון; קלן, בשנת 1908, 4350 טון; מאינץ, בשנת 1907, 4800 טון; ארינדה, בשנת 1899, 2650 טון; הילה, בשנת 1805, 2040 טון; הטרפיד A187 בשנת (?) 700 טון; ואנית המחקר מייבה, סך-הכל 20240 טונים.
ברשימה זו לא נכללה אנית-הפצצות קניגין לואיזה, שבקושי יכולים לקרותה צולבת-עוזרת, והאניות הקטנות הנפוצות בנהרות ובימי אפריקה.
במספר עולות האבדות האנגליות לעומת הגרמניות ביחס 3 אל 1 במקום שבמשקל הטונים גדולות האבדות האנגליות עוד הרבה מיחס זה.
"מוריה", שנה שישית, מס 834, 19 באוקטובר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 