הד מלחמת הים (קרב יוטלנד) / 6 ביוני 1916

סיירת-המערכה הגרמנית "זיידליץ" שנפגעה בקרב יוטלנד, 1 ביוני 1916. העתק: ויקישיתוף.

הד מלחמת הים.

הודאותיהם והכחשותיהם של האנגלים.

בלונדון הודיעו העתונים ע"ד מלחמת-הים הגדולה רק ביום הששי בערב ע"י הוספות מיוחדות. האדמירליציה לא העלימה על האבדות הגדולות שנשאה אנגליה, ואולם הידיעות הבאות מלונדון אומרות, כי אנגליה חכתה לאבדות כאלו במלחמה כזאת. המלחמה התנהלה סמוך לחופי האויבים, ולכן היתה היכולת לגרמנים לשלוח אל המערכה את כל הצי שלהם, ולהשיבו אחור בטרם שהיתה האפשרות לאנגליה לאסוף את כל כחותיה. מודיעים עוד, כי אנגליה חפצה בעצמה במלחמה הזאת ב„יום המזהיר, יום הראשון ליוני“, יום הזכרון למלחמה ההיא לפני מאה עשרים ושתים שנה, שבה השמיד הלורד האאו את הצי הצרפתי.

למרות ההודאות האלו מביאים מצדה של אנגליה ניגודים אחדים להודעה הגרמנית הרשמית. אנית המערכה „ווארספייט“ לא נשמדה, ומלבד זה שב הצי הגרמני אל חופיו לפני הפגישה עם הכחות הראשיים של אנגליה. האבדות האנגליות, אומרים העתונים הלונדונים, לא החלישו את כח הצי האנגלי. אין שום יסוד להעלים על האבדות. הגרמנים אבדו רק אנית-מערכה אחת, את ה„פּאָמעערן“, ואולם אם יש ברצון הגרמנים לההין שוב, יכולים אנו לתת להם עוד מלחמה כזאת גם מחר.

לפי ידיעת האדמירליציה האנגלית התפוצצה אנית-מערכה גרמנית מסוג „קייזער“. אניה אחרת הטבעה. האניה הגרמנית „ליוטצוב“ הוצאה מן המערכה, „דערפלינגער“ התפוצצה. אניה אחרת ניזוקה קשה. שש מוקשניות ואניות-מרוץ קלות של הגרמנים הטבעו, שתי אניות-מרוץ קלות אחרות הוצאו מן המערכה, תת-מימית גרמנית הטבעה. אנגליה אבדה שמונה מוקשניות.

ה„טיימס“ מביעה את השקפתה על המלחמה באופן כזה: מלחמת-הים אינה עושה על הצי האנגלי רושם עמוק יותר מאשר השתעריות הגרמנים ליד וורדון על הצבא הצרפתי.

ה„בערל. טג"ב“ מעיר ע"ז: האדמירליציה האנגלית מתאמצת להחליש את הרושם של אבדותיה הכבדות שאינה יכולה להעלים עי"ז שהיא מביאה השערות פנטסטיות על אבדות הצי הגרמני. לזה מכוונים ג"כ הדברים האומרים, כי הצי הגרמני לא נלחם עם הכחות הראשיים של האנגלים. ההודעה הרשמית של האדמירליציה הגרמנית מכחישה את זה.

ה„ניעווע ראָטערד. קוראנט“ מודיע מלונדון: גם ה„טיימס“ וגם ה„דיילי קרוניקל“ מפנים את שימת-לב הצבור האנגלי על העובדה, שבמלחמת-הים השתתפו צפלינים למטרת תיור. ה„דיילי מייל“ כותב: „כפי הנראה, אפשר לאשר, כי האויב התנפל בכל הצי שלו על חלק אחד מן הצי שלנו ונתן לו מכה עצומה, בטרם שהיתה האפשרות לכחותינו הראשיים להשתתף במלחמה. לא נודע לנו, עד כמה גרם לזה המחסור באניות-אויר מצדנו, אבל כל העולם יודע היטב, כי האדמירלים האנגלים פגשו מעצורים על דרכם, באשר לא ידעו את תנועותיו ונטיותיו של האויב. הבטחון שלנו על הים תלוי אפשר שוב בפתרון שאלת אניות-האויר“.

ה„דיילי ניוס“ מדבר בטון פסימי יותר. הוא אומר: אין זה ממנהג הצי שלנו ואין זה אפיו של העם האנגלי לכפור באמתיותם של עובדות ומעשים. עד כמה שמרה ההוראה הזאת אנו מוכרחים להגיד, שבמלחמה ליד יוטלאנד נחלנו מפלה. אנו יכולים להכיר את זה באומץ-רוח יותר גדול, כאשר אנו יודעים, כי למרות האסון הפתאומי הזה נשאר השלטון הכללי על הים והאפשרות למלא תפקיד מכריע בסטרטגיה – בידי הצי האנגלי. ההשערה, כי הנצחון הגרמני מתבאר ע"י הארטילריה של הצי הגרמני, מאשרת את הידיעות, כי אנית המערכה הגרמנית החדשה „הינדנבורג“ מזוינה בתותחים בעלי מ"ב וחצי סנטימטר.

ה„מאָרנינג פוסט“ כותב ע"ד מלחמת הים בים הצפוני: אניות-החלוץ של ציינו התנפלו על הכחות הראשיים של האויב ונשאו משום זה אבדות קשות. אבל על תוצאות הקרב צריך לדון לא עפ"י יחס האבדות, אלא לפי המסקנא המחלָטה. מסקנת הקרב הזה היתה – מנוסת הגרמנים הגאים מן הים לתוך החוף. ע"י תכסיסו הסטרטגי המצוין של ז'ליקוֹ ופעולותיו המירות נעצר הצי הגרמני והוכה (!) ליד החוף הגרמני זמן רב בטרם היה לו שהות להשיג את החוף האנגלי.

סוכנות „וואָלף“ מעירה: „האדמירליציה האנגלית לא יכלה אפוא להוציא הגה מהפה במשך שני ימים מרוב שמחתה על הנצחון המזהיר של הצי שלה. אנו מברכים אותה שיהיו לה עוד „נצחונות“ כאלה“.

ה„דיילי טעלעגראף“ אומר: למרות אבדותינו לא נפגע צי-המערכה שלנו והוא קיים עודנו בעצם זהרו. השלטון על הים, שבו מחזיקים אנו זה כשנתים, לא התמוטט.

ה„דיילי ניוס“ אומר: התוצאות של הקרב אינן נותנות שום סבה לפסימיזמוס וליאוש. הצי אשר לנו עודנו גדול כפלים מן הצי הגרמני, וכחו למלא תפקיד מכריע בסטרטגיה של המלחמה עודנו חדש אתו.

ה„דיילי עקספרעס“: אין שום סבה לראות את הקרב הזה באופן אחר, מאשר תוצאה של הפעולה התמידית על הים. האסקדרה האנגלית שטה ליד החופים של האויב, היא פגעה בצי הגרמני וסוף הדבר היה, כי האויב נאלץ לשוב אל החוף. אנו יכולים להיות בטוחים, שאבדות הגרמנים הן קשות יותר לפי הערך מאבדותינו אנו. המאורע הזה אינו יכול להשפיע במאום על התוצאה המחלָטה של המלחמה.

ה„טיימס“: אפשר שלא היינו זהירים יותר מדי בקרב עם האויב הרב ממנו במספרו. אבל הגרמנים נזהרו מפני הצי הראשי של האנגלים. אניות-המרוץ שלנו נשמדו בשעה שנסו לעצור את הגרמנים עד שיבוא הצי אשר לנו. המצב על הים אינו מושפע ע"י הקרב. הגרמנים הזדרזו הרבה להפיץ ידיעות כוזבות ע"ד הקרב במטרה לעשות רושם על הנייטרלים ולהפיל את רוחם של בעלי-בריתנו. יש לנו האמון הגמור באומץ רוחם של בעלי-בריתנו ובשכל האנושי הבריא של הנייטרלים. אנו מאמינים, שהם יחכו ויראו, כיצד יתיחס העם האנגלי לאבדות האלו, בטרם שיקנו להם מושג בלתי-נכון.

סוכנות „וואָלף“ מעירה ע"ז: למען דעת אל איזה צד מרובות יותר האבדות, אינם צריכים כלל הנייטרלים לחכות.

ה„טיימס“ מסיים את מאמרו בדברים האלה: אין לנו אף ספק קל, כי העמים של בריטניה יתעוררו, בתגרת הקרב הזה, להתאזרות-כחות חדשה, וכי אופטימיות מזיקה [? ?], ההחלטה הגמורה לנחול נצחון במלחמה הזאת או למות, ההחלטה הזאת תתחזק עוד יותר.

בדבר האבדות באנשים מודיעים באופן רשמי מאנגליה ארבעה קדטים של האניה „קווין מערי“ ניצולו. יתר האופיצרים אבדו. מפקד האניה „אינווינסיבל“ ולייטיננט אחד ניצולו; יתרם אבדו. כל האופיצרים של האניות „אינדעפאטיגייבל“, „דעפענס“, „בלעק פרינס“ אבדו. כל האופיצרים של האניה „וואריאר“ ניצולו.

חור מפגיעת פגז אויב בדופנה של אה"מ "צ'סטר", 31 מאי 1916. העתק: ויקישיתוף.

דעת הניטרליים.

ה„בערליננסק. טידענדע“ אומר במאמר ראשי: „בהכרתם של בעלי ברית אנגליה אבד הצי האנגלי את תהלתו בתור בלתי-מנוצח. כאשר יתברר, שהודעת האדמירליציה הגרמנית מקבילה במלואה להמציאות, הנה יש יסוד לשמחתם של אויבי אנגליה ולהודעתם, שאי-אפשר עוד לראותה עתה את כל התוצאות של הקרב הזה. המלחמה בים הצפוני תהיה לא רק מלחמת-הים היותר גדולה שבהיסטוריה, אלא גם תוצאותיה תהיינה הכי-חשובות וגדולות בקורות העולם“.

ה„פאָליטיקען“ אומר במאמר ראשי: אפילו עפ"י הידיעות שנתקבלו עד עתה ושאינן מלאות עוד ברור היא, כי מלחמת הים הזאת היתה הכי-גדולה בקורות העולם, הקרב הממשי הראשון בין דרדנויטים מודרניים ודרדנויטים-עילאים, בין אניות-שריון ואניות-מרוץ מהירות השטות כ"ט-שלשים מילין בשעה, בין מחבלות ומוקשניות, וכפי הנראה גם בהשתתפותן של תתמימיות. בלחי שום ספק השתתפו גם אניות-אויר בקרב זה. זו היתה מלחמת-ים עם כל האמצעים שעליהם דנו מקודם רק בתיאוריה.

המאמר מסיים: בשביל הצי הגרמני, אשר במשך כ"ג חדשים נמנע מכל פעולה, יש לקרב זה ערך מוסרי; הוא הוכיח, כי אניות גרמניות ומלחים גרמנים מסוגלים אפילו בהיותם המעטים להתחיל בקרב עם צי אדיר, אשר נחשב עד עתה לצי היותר חזק שבעולם ולהסב לו אבדות הגדולות יותר מאבדות הגרמנים. היתרון באניות ובתותחים איננו אפוא גורם מכריע, כפי שחשבו עד היום.

ידיעות מילואים.

ראש האדמירליציה הגרמנית מודיע באורח רשמי: בל"א מאי השמידה תת-מימית גרמנית אחת ליד הומבר מחבלת אנגלית גדולה.

לפי דבריו של אחד מאנשי האניה המחבלת „טיפערארי“, אשר ניצול על ידנו, נשמדה בקרב גם אנית השריון האנגלית „ערהאליס“, אשר פנימיותה נשרפה מאש הארטילריה שלנו.

„ערראליס“ הורדה המימה בשנת 1901. היא הכילה 12,200 טון. מהירות שוטה היתה כ"ב מילין לשעה ומספר אנשיה הגיע ל-750.

העורך והמו"ל סוקולוב.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 127, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s