נסיעת הים מתחת למים
סיר יוסף קומפטון-ריקט חבר בית המורשים האנגלי מתאר ב„דיילי ניוס“ את התאור הבא בדבר השנויים העתידים להתרחש בעתיד: אין אנו יודעים, כמובן, מה תהיינה תוצאות המלחמה הנוכחית ופעולותיה אך עפ"י המאורעות האחרונים אנו יכלים להכיר שני דברים: ראשית אנו כלנו מעונינים בשמירת השלום הארופי ושנית רואים אנו כי גם הצי היותר אדיר בעולם אינו יכל להבטיח לנו את מעמדנו הקודם. אנו צריכים, איפוא, להשתדל שציינו יוכל לעמד גם נגד הכחות החדשים: הצי האוירי וצי הצוללות.
בשני הדברים האחרונים האלה אין אנו נמצאים במצב יותר טוב מאויבינו. הציעו לנו לבנות מחסנים ענקיים ולאסוף לתוכם את כל החמרים הראשונים שאנו מקבלים ממושבותינו ואז לא יוכלו עוד הציפלנים והצוללות להרעיבנו. אך גם אם נשים את מעינינו לארצנו, נשתדל לעבדה ולהוציא ממנה את החמרים הנחוצים לנו, לא נוכל לכסות בזה על הסחורות המובאות מארצות חוץ כי הן מגיעות לשלשה רבעים מכל החמרים הנחוצים לנו לקיומנו. המחסנים לא יועילו לנו הרבה כי בעזרתם נוכל לדחות את הקץ ולהרחיק את היום אשר בו תתיצב לפנינו שאלת הספקת צרכינו בכל תקפה. אך לפתר את השאלה הזו באפן רצוי לנו לא נוכל. פתרון השאלה אינו בדרך הזו. ואף כי האויב לא יוכל לסגור את חופינו לכל ארכם בכל אפן סכנה גדולה צפויה לנו בהספקת החבור המסודר והקבוע בינינו ובין הארצות האחרות שלסחורותיהן אנו זקוקים.

… יבוא יום והאוקינוס האטלנטי יחשך מרב האוירונים הענקיים ואניות האויר הגדולות שתוכלנה לעבר לארכו ולרחבו. תוכו יהיה מלא וגדוש בצוללות גדולות. מסחר הים של אניות המסחר ואניות המלחמה יעשה בתמידות ובקביעות מבלי להתחשב עם מזג האויר. גרמניה כבר מתהללת כי היא יכלה להעביר בצוללות נוסעים ודאר לאמריקה ואין גבולות להתפתחות הצוללות ולרחב בסיס פעולותיהן בעתיד. יבוא יום והצוללת הנוכחית תמצא במוזאום ובתור דוגמא ראשונה של צוללות שנבנו במאה XX. הצוללת העתידה תהיה אנית מסחר ענקית שתוכל לעבר ימים ואוקינוסים באין מפריע.
בהתאם להתפתחות האפשרית הזאת אנו צריכים לסדר את חבורינו הימיים עם העולם. אנו צריכים להיות הראשונים גם במסחר הצוללות. באפן כזה יהיה מסחרנו בטוח, הכנסת הסחורות מן הארצות השונות והוצאת סחורותינו המעובדות אל חלקי העולם השונים תוכלנה להעשות באין מפריע הן מצד האנשים והן מצד הטבע. בימים השקטים נוכל לנסע על פני שטח המים ובימי סערות וסופות נוכל לצלול תהומות ולהמשיך את נסיעתנו בבטחון גמור מבלי לפחד מכל כחות הטבע החזקים המתגברים עלינו לעתים. „חפש הימים“ שהנהו עד עתה רק מלה, שנתרוקנה מתכנה יהיה אמת מעשי, ומציאות כללית. בעמק של ארבעים צעד מתוך לפני המים ישכון שלום עולם, אך לא שלום קבר. תנועה חזקה תהיה שם אך תנועת חיים בשלום. עלינו להודות לגרמניה על ההתפתחות המהירה של השטה החדשה הזו המובילה בדרך הקדמה האנושית.
המתנגדים למסחר הצוללות ולנסיעה מתחת למים אומרים כי חסרון גדול לזה מפני שאין הצוללות יכולות לנסוע באותה המהירות כמו אניות המסחר הנוכחיות בסבת כח ההתנגדות של המים. אך אין, כמובן, לא פעם לדבר המתנגדים האלה בעת מלחמה, כי אז יצא הפסדן של הצוללות בשכרן. הן לא תוכלנה אמנם לעבור במהירות הדרושה מרחקים גדולים אך לעומת זה תהיינה הן הרבה יותר בטוחות מן האניות האחרות, ובעת שלום, בעת שגם הימים שקטים תוכלנה הצוללות לעלות על פני המים ולהמשיך את נסיעתן במהירות גדולה כמו כל יתר האניות המסחריות. בהמשך ההתפתחות יוכלו בטח ליצור טפוס מרכב של אניות שתוכלנה לנסוע גם על פני שטח המים וגם מתחת לו.

ובעתיד הזה ילך מספר אניות המסחר של הטפוס הישן הנוכחי ויתמעט ולעומתו יגדל מספר האניות המסוגלות גם לצלול. הן תוכלנה להנצל ממטר כדורי האויבים והמוקשים, הן תוכלנה להנצל גם מסופות וסערות. לא תגע בהן לרעה, לא יד האדם ולא יד הטבע. אפשר גם שסכנת התנגשות האניות עם אניות אחרות או עם הרי הקרח הגדולים, תשאר גם להבא, אך גרמניה שעשתה את הצעד הראשון בדרך זו תוכל בטח למצוא את האפנים לשמירת האמצעי המצוין הזה.
כאן נגמר נאומו של חבר בית המורשים האנגלי, וערך גדול יש לדבריו, כי מבלי רצונו ובאופן בלתי ישר אולי הראה את יתרונה של התעשיה הגרמנית על פני יתר התעשיות של העמים האחרים וביחד עם זה גם על התעשיה של אנגליה.
"החרות", שנה תשיעית, מס' 148, 4 באפריל 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.