מעבר הדרדנלים.
האופיצר הגרמני הגבוה מר מורט פרסם ב„ברלינר טגבלאט“ מאמר מענין בנוגע למעבר הדרדנלים.
„אם באים אנו לדבר על אדות המעבר הזה – אמר האופיצר הנזכר – צריכים אנו לראות אם האויב יוכל בציו להגיע אל מטרתו. אבל ההסתוריה אינה נותנת לנו משלים רבים שעליהם נוכל לסמוך.
בשנת 1807 הצליחו האנגלים להגיע לפני שערי קושטא אחרי שאבדו אבדות מעטות, אך בשובם עלה להם המעבר במחיר יקר מאד.
בשנת 1912 נסה הצי האיטלקי לתקוף את המעבר, אך ההתקפה הזו לא היתה רצינית. גם בימי המלחמה הבלקנית לא עלה בידי הצי היוני לפעול כלום במקום הזה. אך כיום נמצא שמה כח ימי חשוב, שיכול לגרום נזק גדול.
מובן שאין לשים לב אל הידיעות המתפרסמות ע"י סוכנות „רייטר“ בנדון זה וגם לא כדאי לראות אם הידיעות שמוסרת סוכנות זו מתאימות לאלו שיוצאות מקושטא. ואולם, ברור הדבר שאין אפשרות לעבור את הדרדנלים, לו גם ע"י הרעשה תכופה, מבלי לסכן את הצי שיהין לקבל עליו את התפקיד הזה. בשביל זה דרוש טרם כל להחריב את כל המבצרים ולהסיר את כל המוקשים הפזורים ברחוב ואח"כ לעשות התקפה כללית. צי האויב לא יכול לעשות זאת מבלי שיאבד אבדות קשות.
ארך מעבר הדרדנלים הוא ששים וחמשה קילומתרים, ורחבו – ששה ק"מ. במקומות אחדים, מגיע רחבו אך 1806 מתר בלבד. המבצרים שעל גדת המעבר מחולקים לשלשה חלקים. אם רוצים לעשות איזו התקפה מצד היבשה צריכים איפוא לעבור דרך בולאייר, שרחבו הוא חמשה קילומתרים בלבד.
עמדות בולאייר הן חזקות לא רק מבחינה תכסיסית אלא גם מבחינת מעמדן הטבעי. במלחמת הבלקן לא הצליחו הבולגרים לכבוש את המקום הזה למרות כל התאמצויותיהם ותעצומותיהם. ואם רוצים האנגלים להגשים עתה את שאיפתם ע"י צים המשותף, מהיכן יקחו להם הצבא הדרוש להוריד אל היבשה? הממשלה הבריטית לא תוכל לאסוף אלא רק מספר החיילים הדרושים להגנתה במצרים ובאנגליה. ואחרי זאת, הלא הממשלה העותמנית כבר אחזה, עוד מהתחלת הגיוס הכללי בכל האמצעים הדרושים להגן על החלק הארופי שלה. וזרת־המלחמה העותמנית התחשבה גם המצב בשעה שחלקה את צבאותיה, ואחרי ששלחה צבא במספר עצום לשלשת שדות-המלחמה השאירה כחות-צבא רבים להגן על הדרדנלים.
ואם נשים היום לב אל עמדות הצי של האויב ומעמד המבצרים המגינים על המעבר, אז נראה כי התקוות-להצלחה של האנגלים והצרפתים הן במדה שוה עם תקוות התורקים. צי האויב לא יוכל לקלע ולירות את פצצותיו באפן ישר, בשעה שמבצרי-היבשה יכולים לעשות זאת. מלבד זה כמות כלי-הנשק של הצי המרעיש היא מצומצמת מאד. גם הכדורים הנזרקים ע"י אניות-המלחמה העומדות על הים אינם מגיעים אל המטרה, באותו הכח שמגיעים כדורי הבטריות התורקיות שביבשה.“
האופיצר מורט סים את מאמרו בזה:
„אם לא יבראו מעצורים חדשים, נוכל אנו להיות בטוחים כי התורקים יגינו בהצלחה רבה על עמדותיהם אשר בדרדנלים.“
"החרות", שנה שביעית, מס' 167, 25 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 