מלחי ה„אמדן“ בקושטא – 13 ביוני 1915

מפקד מלחי ה„אמדן“, קפיטן הלמוט פון מוּקֶה, בקבלת הפנים בקושטא, 23 ביולי 1915. צילום ב"שיקגו טריביון". מקור: ויקישיתוף.

מלחי ה„אמדן“ בקושטא.

סופרנו הקושטאי כותב לנו:

אורחים חשובים הגיעו השבוע לעירנו: מלחי האניה „אמדן“.

ההרפתקאות שעברו על ראש המלחים האלה יכולות לשמש חמר לספור מענין.

אחרי שהחריבו מלחי ה„אמדן“, זו אנית־המרוץ הקטנה, אניות אויבות רבות במימי הודו וגרמו היזק עצום העולה לכמה וכמה מיליונות פרנקים, נחרב סוף-סוף ה„אמדן“ ע"י אניות-מלחמה אויבות חזקות מאד בראשית לחדש נובמבר שנה שעברה.

חלק ממלחי ה„אמדן“ ירד לאחד האיים הקטנים הידועים בשם „קוקוס“ כדי להחריב שם תחנה של תלגרף-אלחוטי. אבל עוד טרם הספיקו לגמר את מלאכת-החרבן, והנה פתאם נתקף ה„אמדן“ והטבע ע"י ספינות אויבות. המלחים הגבורים שירדו אל היבשה לא יכלו כמובן לשוב. הקפיטן פון מוקה, שעמד בראש הגדוד, נשאר גם הוא ביבשה ותיכף הרים את דגלו, הכריז מצב-של-מלחמה באי והכין את עצמו למלחמת הגנה.

האניה האויבת שהטביעה את ה„אמדן“ – ה„סדניי“ – לא נסתה להוריד צבא אל היבשה ותפליג הלאה. באותו יום (ט' נובמבר) לפנות ערב תפס הקפיטן פון מוקה את הספינה הקטנה „איישה“ שעגנה על-יד חוף-האי, הצטיד היטב בעד שני ירחים ומים לירח אחד ואחרי שהניף את דגל-המלחמה על תרן ה„איישה“, שנהפכה לאנית-מלחמה גרמנית, הפליג למרחבי הים. ביום כ"ז נובמבר הגיעה ה„איישה“ לחוף פדנג, בסומטרה, ולמחרתו בבקר הפליגה משם.

קפיטן-לויטננט הלמוט פון מוּקֶה וצוות ה„איישה“ בקבלת פנים אצל קונסול גרמניה בדמשק, 11 במאי 1915. מקור: ויקישיתוף.

בחוף פדנג נמצאה הספינה „שואזינג“ של חברת ה„לויד“ הגרמנית. הספינה הזאת הלכה מיד אחרי ה„איישה“. ביום ט"ז דסמבר טבעה זו האחרונה ע"י ספינת-מלחמה אויבת. ה„שואזינג“ שהסתתרה מעיני האויב באה אחרי ההרעשה לעזרת ה„איישה“, אך היא לא יכלה להציל את הספינה כי-אם את מלחיה ואת כל הצידה והנשק אשר היו בתוכה.

ביום י"ט ינואר הגיעה ה„שואזינג“ לחוף חודיידה (בערב). בראשונה נסו מלחי ה„אמדן“ לעבור את ארץ ערב, אך הם פגשו מכשולים גדולים ולא יכלו לעשות דרך ארכה וקשה כזו. לבסוף עלו על ספינת-מפרשים, כארבעה עשר מתר ארכה, והפליגו לים-סוף, מסביב למחנות האויב.

צרות רבות עברו על ראשם, וסכנת-מות נשקפה להם בכל הזמן: רבים מהם חלו בקדחת ובמחלות אחרות. פעמים רבות קפצו מתוך הים תנינים ודגי־ים גדולים ופתחו את לועם לבלעם חיים, ואך בעמל רב יכלו להנצל מהם. לבסוף הצליחו לבא ביום הראשון במאי לאלויש.

פה נתקבלו בכבוד רב מצד התושבים. הממשלה המקומית שלחה תיכף גדוד חשוב של אנשי-צבא תורקים תחת פקודת סולימן פשה כדי ללוות את מלחי ה„אמדן“ בדרכם. ביום ז' מאי הגיעו לאלואה ושם נסעו ברכבת מסה"ב לדרך קושטא. הם עברו גם דרך דמשק וחלב ובכל מקום בואם נתקבלו בכבוד רב ובחגיגיות גדולה.

אנשי ה„אמדן“ הם ארבעים וארבעה מלחים וחמשה אופיצרים. הקפיטן פון מוקה, מפקדם, הוא בן שלשים ושלש שנה; ויתר המלחים לא הגיעו עוד לשנת השלשים.

בבוא המלחים הגבורים האלה לקושטא נתקבלו בכבוד רב. בתחנת „חיידר פשה“ נוכחו האמירל סושון פשה וחמשה אופיצרים מהימיה שבאו בשם הוזיר, המיור של „קדיקוי“ ומנהל המשטרה של „סקוטרי“.

תיכף בבואם עלו על נגד-תרפיד אחד שהובילם ל„סראיי-בורנו“ שהיה מקושט כלו בדגלים. שם נתקבלו מלחי ה„אמדן“ בשם הוד מלכותו השלטן ע"י הגנרל צלאח פשה, וזירים אחדים, הציר הגרמני הברון וגנגהיים, ראש עירית קושטא, שר המשטרה, מזכיר וזרת־המלחמה, פקידי הקונסוליות, חמשה אופיצרים בשם הצבא העותמני, באי-כח אגודות וחברות שונות ועוד. התזמרת הצבאים נגנה לכבודם. אח"כ עשו מלחי ה„אמדן“ תמרונים בנוכחות כבוד אנור פשה, וזיר המלחמה. אח"כ עברו את גשר „קדיקוי“ והגיעו לוזרת-הימיה ב„קסים פשה“.

מלחי ה„אמדן“ יסעו בעוד ימים אחדים לוינה ומשם יסעו לברלין.

קושטא, 27 מאי. ב.ר.


"החרות", שנה שביעית, מס' 208, 13 ביוני 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s