
המלחמה נגד הדגל הגרמני.
מכיון שהצי הצרפתי לא הצליח לרכש לו את הכבוד המקוה על-יד-הדרדנלים ומצבו במקומות האלה הורע ביותר ע"י הופעת הצוללות הגרמניות – החלו האניות הצרפתיות לבקר מדי פעם בפעם את חופי-סוריה, בחשבן כי פה יכולות הם להשיג את „זר-הנצחון“ מבלי לסכן את עצמן אפילו במה-שהוא.
אחת המגמות הכי-חשובות, שהציבו להם הצרפתים במלחמה הזאת, הנה, כנראה, הסרת הדגל הגרמני מהעיר אלכסנדרתה. כבר ספרנו פעם לקוראינו, כיצד הורעשה למטרה זו הקונסוליה הגרמנית שבאלכסנדרתה בחדש יולי ע"י אנית-המרוץ הצרפתית „ד'אסטרה“ והנה גם ביות ח' לאגוסטו בבקר בשעה ½8 הופיעה שוב אותה האניה בחוף אלכסנדרתה, ותשלח לקאימקאם של העיר את המכתב, אשר לקמן:
„הנני מתכבד להודיעכם, שאם עד 10 שעות לפני הצהרים לא יורד הדגל הגרמני, תוטל כל האחריות בעד זה על כבודו, ומיד אצווה לפתח אש לעמת אותה הנקודה אשר אמצא לנחוץ.
ואם למרות הזהרתי זאת יתן בכל זאת כבודו לדגל הגרמני להתנופף כמקדם, אצוה, שיוסיפו לירות לכל המגמות השונות, כפי מה שידרש לי.
בכל רגשי־הכבוד הכי־מצינים
רב־החובלים דה לה פסרדייר.

הקאימקאם של אלכסנדרתה לא נפחד כלל מפני ההתראות הנ"ל, ויצהיר לקונסול הגרמני, הא' הופמן, שהוא נותן לו את החפש הגמור להחליט בדבר כפי רצונו, באפן שאם ימצא את הדבר לנחוץ, יוכל להניף את הדגל הגרמני על בית הקונסוליה כמקדם, למרות הסכנה הנשקפת מזה לכל העיר. הקונסול הגרמני הודה לקאימקאם בעד הצהרתו ובעד הידידות והאמון שהובעו בה, ויודיע לקאימקאם, שאחרי התחשבו את כל הפרטים שבמארע הזה, בא לידי ההחלטה הזאת:
ההפחדות של רב־החובלים הצרפתי, הפוגעות בזכיות העמים ובחקי המלחמה הבין-לאמיים אינן עלולות כלל להעליב את הדגל הגרמני; ואולם בכדי לא לסכן את תושבי אלכסנדרתה השלוים מעביר עתה הקונסול את בית-הקונסוליה שלו אל אחד המקומות אשר מחוץ לעיר.
החלטת הקונסול הגרמני הוצאה לפעל בשעה 10 לפני הצהרים, אחרי שנמסרה תחלה עם כל פרטיה לרב־החובלים הצרפתי. שאלת הדגל הגרמני נפתרה באפן כזה בכי־טוב, והאניה הצרפתית יכלה, אפוא, להפליג מאלכסנדרתה בהכרה גאה, שזכתה לנחל במקום הזה „נצחון מזהיר“. אולם כל תושבי העיר צינו את הפעולה הזאת כמעשה־נערות, שאינו נאה כלל לכבוד אומה כ"כ גדולה, כאומה הצרפתית.
ארבעה ימים לפני זה זכה כבר פעם הצי הצרפתי לפעל בחוץ אלכסנדרתה „פעולה כבירה“ כהנ"ל. ביום הרביעי לאגוסטו הופיעו פתאם בחופה של אלכסנדרתה 6 אניות־מלחמה בפעם אחת. לרגלי הופעתו הפתאומית של צי כ"כ גדול, החלו תושבי העיר לחשב, שזו היא הקדמה לאיזה מארעות חשובים. אולם שום דבר חשוב לא אירע גם הפעם. 4 מהאניות הנ"ל נעלמו במשך הלילה לגמרה, ורק האניה „ד'אסטרה“, שנועדה, כנראה, למלא את התפקידים היותר קשים ומסוכנים, נשארה בחוף עד הבקר, ביחד עם עוד תרפיד צרפתי.
יום אחד לפני זה הודיעה אנית האמירל לפקידות החוף, שיש בדעתה להחריב את 6 סירות המפרשים הקטנות, שעמדו על-יד הנמל. הדבר הזה הוצא לפעל בבקר השכם ע"י האניה „ד'אסטרה“ בלוית התרפיד הנ"ל. בסך הכל ירו הצרפתים כ200 פצצות בנות 14 ס"מ כל אחת. תוצאת כל ההרעשה הזאת היתה רק זו, שסירה אחת הובערה וטבעה ויתר הסירות הוזקו.
הימיה הצרפתית תוכל אפוא לרשם בספר-הזהב שלה גם את „ההצלחה“ הזאת ברשימת כל יתר מעשי-גבורתו של רב-החובלים דה לה פסרדייר.
"החרות", שנה שביעית, מס' 279, 6 בספטמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.