הנשק והטכניקה.
(סקירה על התפתחות הנשק במלחמה הנוכחית).
התאבקות-העמים הולכת וגדלה. מליונים חדשים באים תמיד אל מערכות־המלחמה למלא את המחסור שהביאו אתם התותחים; מזמן לזמן מתפרצים עמים חדשים, אל הזרם הכביר והשוטף של דם-אדם.
כל הכחות היוצרים שנתנה ונותנת אירופה בכל המקצעות השונים משמשים עתה בשעה חמורה זו בשביל המלחמה. יוצרים את כל יצירותיהם החדשות „במלחמה בשביל השלום“. וככה הולכת המלחמה הנוכחית ומקבלת לאט־לאט צורה של תקופת-יצירה, תקופה שאת פירותיה נזכה להבחין אחרי השלום. הרצון קבל צורה תקיפה, היכלת גם היא חדלה לדעת גבולות, ההכרח הביא את הכחות לידי התאמצות במדרגה היותר גבוהה. מספרים ענקיים של לוחמים, של קרבנות עוברים לפנינו „בסדר רגיל“ – ואין, איפא, להתפלא, אם להנעת „ההסתדרות הגדולה“ הזאת נוצרו אמצעים ענקיים, שאלמלא ראינו את פעולתם, היינו מביטים עליהם כעל דברים שבדמיון גרידא. וביחס להתפתחות הכללית, שקבלה המלחמה הנוכחית, מתפתחים גם האמצעים לנהל אותה, כלי-הנשק, מכשירי הטכניקה בצורותיהם החדשות והמחדשות.
התותחים: הפתעה שלא פללנו אליה כלל וכלל, שעמדה בראש כל ההמצאות היו התותחים, תותחי־המצור והמכתשים של „ארבעים ושנים סנטימטר“, הם היו כזר־הכתרת לכל החדש והמחדש בהכנותיהן של המדינות המגויסות במשך ארבעים וחמש „שנות השלום“ האחרונות.
בעזרת התותחים האלה נכבשו שורת המבצרים שבבלגיה ובצרפת הצפונית.
האוירונים. עוד לפני כשש שנים היו רבים שנבאו את תפקיד הנשק המחדש הזה במקרה של מלחמה. התמרונים השונים, בין אלה שנשאו צביון לאומי ובין אלה שנשאו צורה כל-לאומית, הוכיחו לנו תמיד כי תפקיד חשוב מאד צפון „לצפור המלאכותי“ בעתיד. וחדשי-המלחמה הראשונים באו ואמתו את השערותינו אלה. – מיד לאחר הגיוסים הראשונים הופיעו מעופפים צרפתים מעל לגבול הגרמני באלזס ולוטרינגיה, מעופפים גרמנים עברו את הגבול הבלגי ויכנסו לאדמת צרפת, וכאלה כן אלה השתדלו לפקח עין חרוצה על סדור-הגיוס, על חלוקת-הצבא; פה ושם נסו אחדים מהם גם להחריב גשרים של מסלות-הברזל שחסרונן מורגש בהרבה מקומות בגיוס. אבל כשהתפתחה המלחמה „ורשות-הדבור“ נמסרת לנשק הכבד מלאו המעופפים תפקיד יותר חשוב. עליהם היה לרגל את עמדות-האויב השונות, לחפש מאחורי הגבעות, שמא איזו בטריה של תותחים גנוזה שם. וכששחקה השעה לאחד משני הצדדים הלוחמים והרגיש את עצמו מוכשר לתקף – מלא שוב המעופף את התפקיד היותר מענין והיותר מסוכן, עליו היה לרחף מעל לשטח או לעיר הנתקפה, למסור למרעישים ע"י אורות שונים, סמנים ידועים, לנתק חבור מסלות־הברזל, קצורו של דבר – להקל עד כמה שאפשר את פעולת־המרעישים ולהכביד על הנצורים. והמגור, הפחד שהנצורים חשים בראותם גם מעל לראשיהם את הסכנה הצפויה, גם הם תמיד בעוכרי המגינים.
בעל אפי מיוחד ומטרה המתבארת לצדדים שונים הוא הנשק הכי צעיר
התחתיות. הסירות הצוללות האלה הכריזו את האזור שמסביב לבריטניה הגדולה לאזור-מלחמה ונתנו מקום לחכוכים בין אנגליה, גרמניה, והמדינות הניוטרליות הולנדיה, דניה, שודיה, נורבגיה ואמריקה. לרגלי השמוש התכוף [התעוררו] שאלות של „חוקי-העמים“ (!) ועוד שאלות שונות, שגמרו להחלפת-תזכירים ולעוד מיני ענינים רשמיים בעוד ששני הצדדים הלוחמים עומדים בשלהם ואזני האחד אטומות משמוע את טענתו „הצודקת“ של משנהו.
המטרה שקותה גרמניה להשיג באמצעות התחתית הושגה רק בהגדרה ידועה. הסירות משוטטות במרחקים ידועים בים הצפוני, הבלטי, בתעלה של דובר וכלה ומגיעות גם לדרום-מזרחה של אירופה לים האיגאי והדרדנלים שבו נמצאת התחתית – U51 –. הן ממלאות במובן ידוע את תפקידן, עד כמה שתפקיד זה נעלם ונסתר מעיני העומדים רחוק מתכניות-הימיה הגרמנית.
תפקידה של התחתית בכלל הוא ענקי ויכל לגרם למהפכה כללית בסדרי-הציים של המדינות הגדולות. התופעה הנמרצה הזאת יכולה להוליד גיוס חדש, גיוס תחת-ימי שיכול ברבות-הימים להיות לחרדת כל פעולות-הקולטורה, הגדולות והקטנות. אבל זוהי רק התחלה של תקופה חדשה לגמרי, תקופה שתביא לנו „צלבנים-תחת-מימיים“ ודרדנוטים השולטים גם במעמקי האוקינוס !? – –
להכתיש את פעולות התחתיות הגרמניות עד כה, קשה –, אחרי ראותנו שממלכות גדולות אינן חדלות מעמד והתריע, כי מלחמת־התחתיות יכולה להמיט אסון כללי, שלא במהרה יתוקן. ומלחמת-התזכירים הולכת וגדלה, גם אוסתריה הגישה תזכיר לאמריקה בנוגע למלחמת-התחתיות והבירה האמריקנית – ידיה מלאות עבודה. היא יודעת היטב, מה יכול להיות התפקיד העתידי של הנשק הזה. אם עכשיו הגיע לידי כך שיסכן את מצבה המסחרי, ואולי במדה ידועה גם המלחמתי, של אנגליה מושל הים, מה גם בעתיד, כשיגיע למדרגת-שכלולו, לאותו הזמן שכל הממשלות הקטנות תוכלנה להשתמש בו בתור תריס בפני כל התקפה של מדינה [.. ? ..] ובטל“, בתור הגנה בודאי שהנשק הזה הוא הרבה יותר מוסמך מהדרדנוטים הכבירים!
תפילתה של אנגליה „שלא יולד נשק כזה“ – כבר נתאחרה במקצת. התחתיות הנן כבר בנמצא, ההכרח יצר אותן בתור אמצעי של הגנה נגד „לוחם קולטורי“ שקוה להרעיב עם של 130 מליונים (70 מליונים בגרמניה – 60 באוסטריה) על-ידי מצור ימי ובעתיד – מי יודע אם לא תהיה התחתית „המפתח לחפשת-הים“. כיום נמצא מפתח זה בידי אנגליה, אבל אם „בשוק העולמי“ יופיעו עוד מפתחות שבהם אפשר גם כן לשחרר את הימים, בודאי שמחיר המפתח הראשון יקטן, ואז אולי „ינער הים מעל רעמתו“ את מושליו הפרטים והיה חפשי לכל העוברים בו. זוהי מטרתה של גרמניה, ולמטרה זו שואפת גם אמריקה, אם גם משתדלת ההסכמה המרובעת לבאר את התזכירים האמריקנים עפ"י ביאוריה היא.
המלחמה בשל התחתיות הכללית צריכה לחדל ואז לא יהיה גם מקום „לשטה של הקפת אירופה המרכזית ע"י שלשלת חזקה“, כתכניתו של אדוארד השביעי – אז בודאי כבר לא תקינה הופעות של תחתיות המכריחות את אניות-המסחר האנגליות למלט את נפש מלחיהן בסירות-הצלה, וצי אנגליה יחדל מהתעסק בבקרת הימים הידועה, בהעברת סחורות אסורות“, מכתבים וטלגרמות אל חופיו הוא, גם השטה ב„רכישת“ איים של מדינות ניוטרליות תחדל – וגם בים יוכר שויון-הכחות המורגש כעת בשדה-המערכה המערבי.
* * *
על הנשק ממדרגה שניה ויתר ההמצאות במקצע הסנטוריה, הפוסטה הצבאית וכו' בפרקים הבאים.
רוממתי – עזר
"החרות", שנה שביעית, מס' 278, 5 בספטמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 