עבודת המים ותורתם בארץ ישׂראל.
הגלות הארוכה הרחיקה אותנו לא רק מעל עבודת אדמה, כי אם גם מעל עבודת המים, וגדולה היתה ההתרחקות האחרונה מן הראשונה, עד כי אף בשובנו לארצנו ונתקרבנו שוב לעבודת אדמתה, נשארנו רחוקים מן המים כמקדם. במשך ארבעים השנים האחרונות העמדנו בארץ ישראל אכרים וכורמים חרוצים, פועלים חקלאים מומחים, אבל אף לא מלח אחד, אף לא דייג אחד… ידענו את ערכם של „מים חיים“, אבל לא עמדנו על ערכם של חיי מים. רק עתה, עם האפשריות הגדולה של יצירת ארץ ישראל עברית, עלתה על הפרק גם שאלה חשובה זו של עבודת המים, ולאשרנו עלתה בעתה, עוד טרם החלו אחרים לטפל בה. וכשם ש„חלוצי הישוב“ מצאו לפניהם לפני ארבעים שנה שדה-בור רחב ידים לעבודתם הפוריה, בלי דחוק רגלי אחרים, כן ימצאו עתה „חלוצי המים“ לפניהם „ים-בור“ לעבודתם, שאחרים גם לא החלו כמעט לעבוד בו.
מימין לשמאל: נחום סלושץ , ברוך קטינקא, מאיר גורביץ'. מקור: ויקישיתוף.
כבר הודענו באחד הגליונות הקודמים של „המזרחי“ בדבר „אגודת המים“ שנוסדה בארץ ישראל. אגודה זו, שבראשה עומדים האינזינר ד"ר הורוויץ, האינזינר קאטינקה וד"ר סלושץ, הוציאה לאור חוברת עברית מיוחדת, שבה היא מבארת את מצב ציד הדגים בארץ ומתוה את תכנית העבודה של האגודה. בחופי הים נמצאים דגים רבים ובאביב נוסעים על יד החופים המוני סארדינים, ובכ"ז מרגישים בערי הארץ מחסור בדגים חיים, ודגים מלוחים ומעושנים מביאים מחו"ל ומשלמים בעדם מחירים גבוהים…
כדי לסדר כהוגן את ציד הדגים צריכים ליסד:
א) מחלקה טכנית ליסוד כל המוסדות הדרושים לתעשית הדגים: מליחה, עשון, כבשת ועוד.
ב) מחלקה ביולוגית לחקירת מיני הדגים וסדרי חייהם.
ג) מחלקה מסחרית להמציא את החמרים הדרושים לתעשיה זו ולמצוא שוקים בפנים הארץ וחוצה לה למכירת הסחורה.
ד) מחלקה תיאורית להפיץ את מדע הים ע"י הוצאת ספרים מיוחדים ועוד.
ככל הדברים האלה אומרת „אגודת המים“ להתעסק. אך קודם כל החלה, כאשר כבר הודענו, לסדר קבוצות של דייגים עברים במקומות שונים שבארץ, על חופי ים התיכון וים כנרת.
את המרכז של עבודת מים זו חושבים ליסד בטנטורה, היא דור העתיקה. בכפר זה, העומד על שפת הים בין חיפה וקסריה, יש להברון רוטשילד חלקת אדמה וגם הבנינים הגדולים, שבהם נמצא לפנים בית החרושת למעשה זכוכית, ושם תוסד כעין מושבה של דייגים. בראש מושבה זו יעמוד חבר מלומדים, שאליו יכנסו מנהל, ביולוג, מורה למדע הים וציד הדגים, מומחה לבנין סירות ותקונן ואגרונום. אפשר יהיה לפתח שם גם את המלחות העברית. ליסוד מושבה חקלאית-דייגית זו יש צורך בסכום של 15.000 לש"ט.
בענין זה יצאה באשכנז חוברת חשובה מאת הביולוג הידוע ד"ר וואלטר שטייניץ. המלומד הזה מציע ליסד באחד החופים בארץ ישראל תחנה זואולוגית ימית, שיהיה לה ערך מדעי ומעשי גדול. המחבר מראה, כי כל התחנות הזואולוגיות לים התיכון נמצאות בחופים המערביים של הים הזה, ואף תחנה אחת איננה עוד בחופו המזרחי. וליסוד תחנה זו בארץ ישראל יש גם ערך מיוחד. הן החי שבים האדום שונה לגמרי מן החי שבים התיכון. בנין התעלה הסועצית נתן את האפשרות לערבוב מיני החיים שבשני הימים האלה, והחקירה במקצוע זה בתחנה הזואולוגית בארץ ישראל יכולה להביא לידי תוצאות חשובות מאד.
כה עומדים אנו בארץ ישראל לפני עבודה חדשה ותורה חדשה בעולמנו העברי, היא עבודת המים ותורתם, המביאות אתם חיים חדשים וענפי מדע חדשים, חיי הים ומדע החיים של הים… ובעבודה זו וחיים אלה כר נרחב נפתח לאחינו הצעירים להראות את אומץ לבבם ואון שריריהם ולהיות „חלוצים“ אמתים, העוברים באמת לפני העם, „חלוצי הים“.
ע–ם.
"המזרחי", מס' 28, 2 ביולי 1919, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 