הד העתונים.
(בעתונות התורקית)
[…]
הדחליל של הצי האנגלי.
ה„תסוירי אפכיאר“ כותב:
„מקודם, בימי המשטר החמידי היה בכח הצי האנגלי להפיל עלינו אימתה ופחד. ממשלת-העריצות היתה מרכינה את ראשה ונכנעת מיד לכל דרישותיו – ואף הבלתי־צודקות – של הציר האנגלי. גלויי-הדעת שערכו האסכדרות האנגליות מעת לעת היו מביאים את ראשי ההנהגה הקודמת במבוכה רבה.
והנה בא היום שאין תורקיה יראה עוד מפני הדחליל הזה. לא הופעת אסכדרה אנגלית על-יד בסיקה ולא הופעת צי צרפתי לפני מטילין לא תוכל עוד להרתיע אותנו. ולא עוד אלא אפילו צי אדיר ומשותף כהצי האנגלו־צרפתי שתקף את הדרדנלים אין בכחו להסיגנו אחור מפניו. עכשיו אין אנו מאמינים עוד בכחותיה-הימיים של בריטניה־הגדולה. וכמו שיכלנו לעמד בפני אויבינו מצד היבשה, גם מצד הים יש בכחנו לשלם להם מדה כנגד מדה. מי פלל איפוא, לפני שמונה שנים למשל, כי תורקיה גם היא תשתתף במלחמה העולמית הנכחית?
אין כל ספק שאנו התורקים הקרבנו ועוד נקריב קרבנות קשים ויקרים. אבל הלא ידוע שאין להשיג שום תוצאה חשובה מבלי קרבנות. העם העותמני ישכח מהר את הקרבנות שעליו להקריב במלחמה זו הודות להתוצאה המזהירה שהוא עתיד להשיג.“
"החרות", שנה שמינית, מס' 118, 3 בפברואר 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 