הורדת עולים בחוף יפו – 23 בדצמבר 1919

כַּתָּבוֹת

יפוֹ

האניה „רוסיה“ הנושאת לראשונה גולי ציון במספר גדול להשיבם לגבולם, הגיעה לחופנו עוד בליל היום החמשי. עד עתה היו השבים ומגיעים לחופנו במספרים זעומים, ואולם האניה הזאת הנושאת את העולים במאותיהם – כמה חכינו לה. הטיל הקב"ה סערה חזקה בים, ראינו את התנדנדות האניה בין גלים זידונים במרחקי האופק, ראינו רמזי אורה מרחוק, ולהגיע אליהם לא יכולנו. יום ושני לילות עמדה האניה. הספיקה אחת הנוסעות אשר קרבו ימיה ללדת וילדה בן בהטלטל האניה במי יפו. ארכו השעות. בלב דופק עמדו יהודי יפו על החוף, הביטו אל קצף הים, ובאניה – על ספונה עמדו מאות האנשים, מעוני רוסיה, מעוני הדרך הארוכה, אחוזי געגועים למולדת.

ביום הששי שקט מעט הסער. הספינה העברית היתה הראשונה לגשת אל האניה להוריד את הנוסעים הראשונים תחת הדגל העברי. ואחרי הספינה העברית נעו על פני המים, חצו בין גלים ובין סלעי החוף עשרות עשרות סירות הערביים בהנהלת הספן הידוע כ"כ לכל באי הארץ, מר עלי חמיס.

במשך שעות אחדות ירדו כל הנוסעים. גם אלה שאמרו להפליג עד חיפה. רק אי אפשר היה להספיק להוריד גם את החפצים, כי הלך הים וסער, ותשעה צעירים התנדבו להשאר באניה לשמור על החפצים, ורק ביום הרביעי לשבוע זה יגיעו שוב ליפו.

[…]


"הארץ", שנה שניה, מס' 149, 23 בדצמבר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s