בארץ-ישראל.
[…]
אסון על הים.
באחד הלילות הראשונים לח' פברואר בשעה 4 אחר חצות הלילה, בלכת האניה „ספי“ (Spay) מאלכסנדריה ליפו, התנשאה רוח גדולה וחזקה על הים, וגלי הים דחפו את האניה הנ"ל, בקרבת תל יוניס, אצל יבנה, אל החוף. בהגיע האניה אל החוף, נתהפכה בשקעה בתוך החול. המלחים עשו את כל האפשר, כדי להציל את עצמם, ואמנם עלה בידם להציל את כל חבריהם, ורק אחד מהחבורה, המהנדס לא נצל.
אחרי עמל ועיפות גדולה הגיעו המלחים אל המושבה העברית „נס-ציונה“, ושם קבלו אותם בסבר פנים יפות והגישו להם אוכל וחמין וגם בגדים לכסות את מערומיהם. משם עברו המלחים אל המנזר האורטודוקסי ביפו. המלחים בקשו להביע בשמם תודה לתושבי „נס-ציונה“ על היחס המצוין ועל העזרה שהושיטו להם.
האניה היתה עמוסה בצרכי-מזון שונים המובלים ליפו, ביירוט ומרסינה. הבידואים הנמצאים בסביבה, בשמעם את דבר האסון הזה, נסו להתנפל על „המציאה“ ולשדוד, אך הממשלה אחזה תיכף באמצעים הדרושים כדי למנוע את השוד והעמידה 50 אנשי-צבא כדי לשמור על האניה.
"הצפירה", שנה חמישים ותשע, מס' 47, 7 במרץ 1920, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.