דו"ח פעולות ועדת המים – 5 במאי 1920

מ. ס–קי

„וַעֲדַת הַמָּיִם“

יש ועדה כזאת בא"י, והיא קימת יותר משנה ועובדת, כנראה, את עבודתה במסירות רבה. ותמוה הדבר: זו, כמדומני, הפעם הראשונה שעתונותנו אינה מרבה לדבר על מעשה ההולך ונעשה. לי, לכהפ"ח, לא נזדמן לקרוא בעתונינו על הנושא הזה.

לפני ימים מספר נזדמן לי לקרוא דו"ח על פעולות הועדה הנזכרת במשך שנת קיומה. ושוב תמה הייתי: הדוה"ח הגיעני בכתב-יד. מדוע לא בדפוס? האמנם גם בימינו אלה, בימי המבול של דברים נדפסים, לא נמצאו אמצעים להדפסת דו"ח זה?

ויותר מזה התפלאתי על דבר אחר: הועדה לא יצרה אמנם גדולות ונצורות, אבל אין ספק בדבר, כי לפי כחותיה ולפי משך זמן-קיומה עשתה הרבה מאד. האמנם יש עוד מקום בקרבנו לעבודה צנועה ושקטה בלי פרסום קולני?

מתוך הדוה"ח הנזכר אנו למדים: כי שלשה אנשים שמו להם למטרה ליצור בתוך הקהל העברי בארץ ובחו"ל התענינות בעבודת-המים בארץ, ואת מטרתם העקרית הזאת השיגו. השיגו, למרות מה שהתחילו את עבודתם בלי כל אמצעים, בלי סיוע מוסרי מצד הצבור ובלי סיוע כספי מצד המוסדות. רק עם התפתחות עבודתם השיגו עזרה מקפא"י – תחלה מאתים גרש לחודש ולסוף אלף – ומועד-הצירים, אחרי שהשתררה בו הנטיה המעשית, אלף וארבע מאות גרש לחודש.

הדוה"ח מוכיח, כי ההתענינות בעבודת המים נוצרה גם בארץ וגם בחו"ל ויש מקום לחשוב, כי מתוך ההתענינות יבואו גם לידי מעשים.

על אילו מעשים ואילו התחלות, מהם קלים ומהם חשובים, כבר יכול הדוה"ח להראות עכשו.

א. עפ"י השפעתה וסיועה של ועדת-המים התחילו מצדדים שונים להתעסק במקצוע הכלכלי החשוב – בדיוג. אמנם, לע"ע לא הצליחו רוב ההתחלות, לא הצליחו – ראשית מפני שמקצוע זה כלו בידי אחרים והתחרותם קשה; שנית מפני חוסר מומחים ואנשים מסוגלים; שלישית מפני חוסר אמצעים כספיים ועזרה טכנית הגונה. כל האנשים הפרטים שהתחילו במקצוע החדש הזה כשלו ולא החזיקו מעמד. כשל גם הקואופרטיב של הגרים ביפו, למרות היותם מומחים, מפני מחסור גמור בכספים ובאמצעים טכניים. הצליח הקואופרטיב בטבריה, שנוסד ע"י „הפועל הצעיר“. ותקוה להצלחה נותן הקואפרטיב החדש שנוסד ע"י החילים המשוחררים האמריקאים. בכדי לבסס את המקצוע הזה באה ועדת המים בדברים עם הדיגים בסלוניק, ויש תקוה כי קבוצה של דיגים סלוניקאים יבואו עם סירותיהם ומכשיריהם, ואז יתחדשו ויתחזקו כחות המקצוע החשוב הזה.

ב. עפ"י השפעתה והשתדלותה אסרה הממשלה להשתמש בדיוג בדינמיט, שהיה גורם להשמדת הדגים. וכן בטלה את המנהג להחכיר את מס הדיגים לאנשים פרטיים, שהיו מנצלים את הדיגים ואת הקהל, וגבית המס נשארה בידי „החוב הצבורי“ עצמו.

ג. ועדת המים הקדישה תשומת לב רבה ומרץ לעורר את התענינות הקהל במקצוע הספנות והצליחה הרבה. אמנם לע"ע התגשמה ההתחלה הגדולה הזאת רק במעשה פעוט ועלוב אחד של סירת המוטור אשר לחברת „החלוץ“, אבל הולכות ומתכוננות התחלות גדולות ומעשיות והן עומדות על דרך ההתגשמות:

האחת, „חברת הספנות בא"י“, ששמה לה למטרה: ליצור קשר של אניות עבריות בין הארץ ובין חופי אנגליה, וכל יתר חופי אירופה ואסיה, שהקרן היסודית שלה צריכה להיות רבע מיליון פונט, נמצאת בידי אנשים רצינים ומעשיים וסוחרים מומחים. השניה, חברת האניות שנוסדה בלונדון בעזרת ציונים ידועים ושכבר נחתמו אצלה סכום של 75000 פונט. שתי ההתחלות הללו תתאחדנה, כנראה, והשלישית, חברה יותר מצומצמת שנוסדה בארץ עם קרן יסודית של 15000 פונט, (החלק השלישי כבר נחתם), ושמטרתה ליצור סדור ספינות בין א"י והחופים הקרובים וכן יצירת שרות של סירות-מוטור בתוך החופים עצמם.

לכל המעשים הללו נתן דחיפה מעשית רבה הקפיטן פ., שעבד הרבה בים השחור והתישב עכשיו בארץ.

ד. במחשבתה של ועדת המים עלתה גם עבודה מדעית-מקצועית: ליסד חות-ים ובתוכה תחנה אוקינוגרפית לחקירת ים התיכון.

הברון הסכים לתת למטרה זו את בניני תנתורה. הד"ר רופין בא בדברים עם המומחה ד"ר שטיניץ, וזה הציעה הצעה להגשמת הדבר. גם עד המשרד בין-הלאומי, העוסק בחקירת ים התיכון, הגיעה שמועת „ועדת המים“ וראש המשרד, נסיך מונקו, האוקינוגרף הידוע, הביע את שמחתו לראות גם את ארץ-ישראל משתתפת בעבודתם. בעזרת המשרד הציוני בלונדון באה ועדת המים בקשר דברים עם המשרד בין-הלאומי בקופנהגן. מענין מאד יחס „משרד-הדיוג“ בושינגטון אל ועדת-המים. מלבד כל ההודעות וההרצאות התכופות ששלח לה, הודיע באמצעות ההנהלה הציונית באמריקה, כי הוא „מוכן להמציא חנם את כל האינסטרוקטורים ואת כל החמרים הדרושים להחיות מימי ארץ ישראל“.

ה. בעזרת קפא"י השיגה ועדת-המים בזמן האחרון 16 עתונים מקצועיים באנגלית וצרפתית, שיכולים להעשיר את ידיעות כל המתענינים בשאלה זו. כן אומרת ועדת המים להוציא מאסף או גם הוצאה עתית עצמית במקצוע המים וכבר השיגה חומר ספרותי רב. היא החליטה לסדר אוסף של פרי-הים ובמקצוע הזה הבטיח את עזרתו הקבועה י. אהרני. היא חושבת גם על יצירת „התחרות מימית“ בשחיה, בשיוט וכו'.

אין שום ספק בדבר. אנו עומדים לפני התחלה מענינת, גדולת הערך ורבת החשיבות הכלכלית והישובית. ואם עד עתה היתה ועדת המים כמעט בודדה בעבודתה, חובה עלינו שמעכשיו תשיג עזרה וסיוע רחב מכל צד. ואם התחלתה מצער, אחריתה תשגה. תשועת ישראל ותשועת הארץ עתידה לצאת לא מתוך „משרדים“, כי אם מתוך העם.


"הארץ", שנה שניה, מס' 234, 5 במאי 1920, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s