על הַסַּפָּנוּת
(מכתב אל המערכת)
הישוב עומד לפני עבודה פוריה. מפעלים רבים עתידים לצאת אל הפועל אחרי שעובדו התכניות, מפעים אחרים יש להכין ולהכשיר, ביניהם: הפרספקטיבות שלנו על הים.
הארץ הקטנה יון, אשר עוד לא-כבר היתה חסרה כל זכר לצי, רכשה לה לאט-לאט ספינות אנגליות ישנות, ובמשך זמן קצר, ביחוד בעשר השנים האחרונות, הספיקה להעלות את ציה ולתפוס מקום הגון בין ארצות-הים.
גדולים השפעתה וכחה המוסרי של אניה, שעליה מתנוסס הדגל הלאומי. לכח המוסרי המשפיע הזה זקוקים אנו, יושבי המזרח, בקשר עם התפתחות ארצנו ויחסה לחו"ל.
ואולם חוסר הנמל, לכל הפחות „נמל-מקלט“ מפריע בעד ספינות-יהודים, הנכונות לעבור עם דגל לבן-כחול במחסה אנגליה, מהגיע אל חופנו. והמעצור השני: העדר עובדי-ים, מלחים, משיקים ועוד, מיהודי הארץ. איה לקחתם – ומספרם כה קטן ונער יכתבם.
אנו נוגעים כאן בשאלת החנוך של מלחים צעירים, חנוך ימי-לאומי, למען יוכלו להגן בגאון על דגלנו הימי וימלאו את תפקידם בהכרה, ביחוד כשהם מופיעים במימות נכרים. גם המלחות הצעירות צריכות להסתגל אל חיי הים הקשים ולהכשיר את עצמן לכך. ואת ההכשרה ואת החנוך יקבלו בלמדם בספינה מפרשית-קיטורית.
באופן מוחש הנני מציע לפני הנהלתנו, כי תשתדל במקום הנחוץ ובהקדם האפשרי להשיג בשביל א"י אחת הספינות הישנות הבנויות בשנות החמשים, למשל, המפליגות במפרשים ואדים, בעלות מקום לתלמידים, בנות 400 טון בשביל משא. ספינה כזאת יכולה להיות „חי נושא את עצמו“ הודות למחירי המשא הגבוהים.
לאנגליה יש ספינות רבות כאלה, שאינן נחשבות אפילו כריזירבה: הן מוזנחות, אולם מתאימות לנו.
כותב הטורים האלה בלה בעצמו 24 שנים על הים וביניהן 8–9 שנים על ספינת־מפרש. הנני מכבד ומוקיר בעקר את ה„מפרשות“ – אלה אינם מתיראות מפני הים, איזה שיהיה.
אחת הספינות הנ"ל, המתאימה מאד למטרתנו ואשר תושג בנקל, צריכים לרכוש.
מתוך התנועה בחופינו – נחקור ונלמד אותם. בקיץ נפליג לחו"ל ובחורף יקבלו הצעירים באותה הספינה, כשתעמוד בנמל חיפה, הכנה עיונית למדרגת רב־חובל ומכונן.
הארץ תתיחס בהכרת טובה לנסיון הזה. ספינת למוד תהיה אחד היסודות של בניננו הכללי.
קפטן ימי ז. פינקפורט
"הארץ", שנה שניה, מס' 334, 9 באוגוסט 1920, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
התפרסם גם ב"דאר היום", שנה שניה, מס' 256, 11 באוגוסט 1920, עמ' 4; וב"המזרחי", שנה שנייה, מס' 35, 9 בספטמבר 1920, עמ' 4.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 